תביעת ילד נכה ביטוח לאומי

ההורות עצמה עבור זוגות רבים מלווה לא פעמים בקשיים רבים. הורים מסקטורים שונים נאלצים להתמודד עם אתגרים רבים בכל הנוגע להורות. בין אם מדובר בפן הכלכלי, הרגשי, החינוכי ועוד על ההורים לא פעם להתמודד עם מציאות קשה. במשפחות רבות לא פעם קורים מקרים מצערים הנוגעים לילדים ואלו דורשים מההורים למאמץ נוסף וקשה.

בחלק ניכר מן הבעיות מולם מוצאים עצמם הורים מתמודדים בתחום ההורות יש וירגישו שהיכולת לשנות לטובה את העניין בו הם פועלים תלוי אך ורק על פי אופן התנהלותם. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, באופן בו כל זוג הורים מחליט איך לחנך את ילדיהם. כאן ניתן להבחין בטביעת אצבע בולטת וביכולת שליטה רחבה של ההורים עצמם. עם זאת, ישנם גם מקרים בהם ההורים יצטרכו עזרה חיצונית בכל הנוגע לעניין ילדיהם.

מקרים מצערים בהם ילדים הופכים נכים בין אם מדובר בעניין מולד ובין אם תאונה מצערת מביאה משפחות רבות לקשיים רבים איתם הם מתמודדים. ביטוי לאחד מהקשיים נוגע לעניינים הבירוקרטיים בהכרה של ילד נכה ככזה למול המוסד לביטוח לאומי. ההמלצה היא במקרים אלו למשפחות להיעזר בעורכי דין המכירים התחום מקרוב כשאלו יוכלו לייצגם בצורה הטובה ביותר מול המוסד לביטוח לאומי וזאת על מנת למצות בצורה מרבית את עניין התביעה ליד נכה עם כל המשתמע מכך.

בקשה עבור זכאות לקצבת ילד נכה

על מנת שילד יוכר כילד נכה על ידי המוסד לביטוח לאומי עליו לעמוד במספר תנאי זכאות. על הילד להיות בן של מבוטח תושב ישראל, הילד חי בישראל, הילד אינו חי אצל משפחה אומנת או במסגרת כלשהי, הילד אינו מקבל קצבת ניידות (למעט אלו שנקבעו עבורם 80% בניידות או שהילד משתמש בכיסא גלגלים או שבמשפחת הילד יש שני ילדים נכים או יותר ולפחות אחד מהם מקבל גם קצבת ניידות).

 

 

ביטוח לאומי ילד נכה

תביעת ילד נכה בביטוח לאומי

 

את הבקשה לגמלה יגיש ההורה שהילד חי אתו (באם מדובר בהורים שחיים בנפרד). במקרה והילד אינו חי עם הוריו את הבקשה לגמלה ראשי להגיש האפוטרופוס של הילד או זה שחי אתו. קיימת אפשרות להגיש בקשה חוזרת למול בקשה שנדחתה ואף בעבור ילד שמקבל גמלה חלקית וזאת תוך חצי שנה מאז הוגשה התביעה הראשונה (בן אם נדחתה ובין אם אושרה חלקית). מעבר לכך, גם אם חלפה לה חצי שנה ניתן תמיד לבקש דיון מחדש בבקשה לגמלה וזאת בהסתמך על החמרה במצבו של הילד ובהסתמך על אישורים רפואיים רלוונטיים.

הגמלה מהמוסד לביטוח לאומי משולמת מהחודש בו המשפחה הגישה הבקשה. עם זאת, ראשי המוסד לביטוח לאומי להחליט שהוא אף משלם את הגמלה עבור התקופה טרם הגשת הבקשה וזאת בהתבסס על המידע וחוות הדעות הרפואיות. סכום הגמלה לילד נכה מחושב מתוך קצבה מלאה ששוויה כיום 2,189 ₪. אלו שמקבלים את הגמלה המרבית זוכים באופן אוטומטי לתוספת של 17% שהוא סכום של 372 ₪ כשביחד הגמלה ליד נכה יוצאת 2,561 ₪.

בארבע השנים האחרונות הועלו סכומי הקצבה לילדים נכים על ידי המוסד לביטוח לאומי. ילדים נכים שבהם נקבע שהם תלויים תלות מלאה בזולת בביצוע של פעילות יומיומית זוכים לתוספת של 175% קצבה (החל מינואר 2012 באופן מדרגי בכל שנה) שמהווה תוספת של 1,029 ש"ח, נוספו תקנות המגדירות מיהו ילד נכה דבר המותיר לעוד ילדים לזכות בגמלה, תשלום תוספת גמלה לילדים שאינם יכולים ללמוד. באפריל השנה הוגדלה התוספת ל-188% וזאת למול עליית שכר המינימום במשק הישראלי.

 

 האפשרות לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי

בהגשה שנייה המוסד לביטוח לאומי יתפנה בכל מקרה לדון בבקשה בשנית רק לאחר חצי שנה מאז נדחתה הבקשה הראשונה או שאושרה באופן חלקי. ועדיין, במקרים בהם רואים הרופאים במסגרת המוסד לביטוח לאומי שקיימת החמרה במצבו של הילד יש והטיפול בבקשה יתחיל טרם הזמן הנתון של חצי שנה שנקבע.

ניתן להגיש ערעור על ההחלטות לוועדת הערערים של המוסד לביטוח לאומי וזאת במקרים הבאים: גמלה שלא אושרה, אישור חלקי לגמלה, גמלה שאושרה לתקופה זמנית בלבד וערעור על אי תשלום רטרואקטיבי עבור התקופה המרבית.

משרדנו עוסק דרך קבע במיצוי זכויות ילדים נכים אל מול הביטוח הלאומי. פנו אלינו בכל שאלה או בקשה בעניין – ונשמח לסייע מיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *