ההבדל בין נכות רפואית ונכות תפקודית

קביעת דרגת הנכות במקרים של תאונות דרכים הינו דבר הנעשה במסגרת בתי המשפט. מעורבים בו גורמים רבים הכוללים בין היתר רופאים מומחים, חברות ביטוח, עו"ד נזיקין והרכב בית המשפט.

קביעת דרגת הנכות לנפגע

קביעת דרגת הנכות בעצם מהווה את השלד של התיק, יש ויאמרו שקובעת היא את שוויו. בקביעה זו ניתנת לנפגע בתאונת הדרכים דרגת נכות צמיתה המגדירה עבורו את גובה הפיצוי שיקבל. את דרגת הנכות קובעים מומחים רפואיים ניטרליים הממונים על ידי בית המשפט או על ידי עורכי הדין של הנפגע וחברות הביטוח באם הם מגיעים להסכמה אודות רופא מומחה מסוים. הנפגע וחברת הביטוח מוזמנים להגיש לרופא המומחה מסמכים הקשורים אך ורק אודות טיפולים רפואיים שהנפגע עבר. בשום מקרה אסור להם להעביר מסמכים שהם חוות דעת של רופאים נוספים וזאת על מנת לא להטות את החלטת המומחה שצריך כמובן לשמור על אובייקטיביות.

אי הסכמה בין עורך הדין של הנפגע לחברת הביטוח בנוגע לרופא המומחה בתיק מצריך את עורך הדין של הנפגע לפנות לבית המשפט על מנת שהאחרון ימנה מומחה רפואי מטעמו. לאחר שהוסכם בסופו של תהליך על הרופא המומחה בתיק, קובע הוא את דרגת הנכות בתיק. עותקים של חוות דעתו נשלחים אל עורך הדין של הנפגע ולחברת הביטוח. מכלול החלטתו מבוסס על קריטריונים הנוגעים לנכות רפואית לעומת נכות תפקודית, נכות ברורה למול נכות ערטילאית ונכות זמנית למול נכות

ההבדל בין נכות רפואית ונכות תפקודית

נכות רפואית לעומת נכות תפקודית

צמיתה.

נכות רפואית

נכות זו נקבעת לנפגע בלי קשר למינו, משלח ידו ועיסוקיו. המומחים הרפואיים בתיקו של הנפגע מבססים את הנכות התפקודית על התוספת השנייה בתקנות המוסד לביטוח לאומי. במסגרת של תוספת זו לכל מערכת בגוף האדם יש פרק ובתוכו התייחסות לכל איבר. דוגמאות לנכות תפקודית מהביטוח הלאומי ניתן לראות במקרים כמו: נפגע הסובל מפריקות כתף חוזרות ונשנות תקבע נכות של 20% ומעלה, נפגע שהתעוור בעין אחת תקבע נכות של 30% וזאת למול עיוור בשני עיניו שיקבל נכות מלאה (100%), איבוד כליה – 30% נכות, קטיעת אגודל או כל היד השלטת – 25% וביד השנייה – 20% נכות, עבור קטיעת זרת יקבל הנפגע 5% נכות.

נכות תפקודית

למול כך שהנכות הרפואית אינה לוקחת בחשבון את מינו, משלח ידו ועיסוקו של הנפגע אין היא בעצם משקפת בצורה אמתית את הנזק שנגרם לנפגע. לא כך הדבר בזמן שבית המשפט בוחן את הנכות התפקודית. ההחלטה אמנם בידי בית המשפט אך היא עדיין מושפעת לרוב מחוות הדעת של הרופאים המומחים בתיק. במקרים בהם אחוז הנכות התפקודית גבוה יותר מזו הרפואית יש לדבר משמעות עמוקה. במקרה בו אחוז הנכות התפקודית גבוה למול כך שהנפגע אינו מסוגל להמשיך ולבצע עבודתו אנו נראה פער גדול בין אחוז הנכות התפקודית לזו הרפואית.

לאחר שבית המשפט קבע את אחוז הנכות התפקודית של הנפגע מתחיל מו"מ בין הצדדים בנוגע לגובה הפיצוי. חישוב הנזק מתבסס בין היתר על דרגות הנכות שקבעו הרופאים המומחים. לא פעם מגיעים שני הצדדים לפשרה מחוץ לבית המשפט ובה הסכומים שסוכמו עליהם היו כאלו שגם בית המשפט היה ומגיע להחלטה דומה. בעת חילוקי דעות שלא ניתנים לשום גישור שמורה זכותו של עורך הדין של הנפגע לפנות בתביעה לבית המשפט ושם ימשיך התהליך בנוגע לגובה הפיצוי.

על מנת להמחיש עניין ההבדלים בין שתי הנכויות נאמוד על דוגמה לסיפור שיכול לקבל ביטוי דומה במציאות. במקרה של רקדן מקצועי עטור הצלחות אשר נפגע בעמוד השדרה בתאונת דרכים מצערת. מאז התאונה אותו רקדן הפסיק להופיע למול פציעתו. מומחה רפואי קבע לו נכות רפואית של 5% לצמיתות למול שבר בחוליה. כמו כן הוסיף המומחה שאותו רקדן לא יוכל לשוב ולעסוק במקצוע שלו. למול קביעת המומחה ניתנה לרקדן 100% נכות תפקודית כשעל בסיס אחוז נכות זה יתבסס המו"מ בנוגע לפיצויים המגיעים לו. באם פציעתו הייתה נוגעת אך ורק לנכות רפואית היה מדובר בתיק השווה כמה עשרות אלפי שקלים. במקרה כמו זה בו יש 100% נכות תפקודית מדובר תיק ששוויו הוא כמאות אלפי שקלים.

 

קטגוריות: בלוג נזיקין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *