בעולם המשפט, המונח 'תקיפה' מתייחס לסיטואציות מגוונות, הכוללות קטטות בין אנשים וגם הקלעות לסיטואציות בהן הונפה יד לצורכי הגנה עצמית, על גוף או רכוש או מתוך סיבות אחרות. כל עוד לא מוכח אחרת, חוק העונשין קובע כי מדובר בעבירה פלילית ובמעשה הקרוי עוולת תקיפה שהיא ברת פיצוי, על פי פקודת הנזיקין.
הבדלים מהותיים
לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין, תקיפה היא שימוש במתכוון ובכוח נגד גופו של אדם. הפעלת הכוח מתבטאת בנגיעה, הכאב ודרכים נוספות, במישרין ובעקיפין ונגד רצונו של האדם, או תוך שימוש באיומים או בתרמית. שימוש כוח כולל גם חומרים, למשל חשמל, חום וכדומה, שהשימוש בהם גורם לנזק.
עוולת התקיפה נוגעת לתחומים רבים ונרחבים והיא כוללת אפילו מצבים של קבלת טיפול רפואי שנעשה ללא הסכמה מדעת של הגורם המטופל או כל פעילות כוחנית שלא ניתנה הסכמה עליה והיא בוצעה במכוון ואף גרמה לנזק.
יחד עם זאת, קיימים מספר סעיפים בפקודת הנזיקין, המספקים הגנות חריגות לעוולת התקיפה, למשל הגנה עצמית. על פי חוק העונשין, תשל"ז, 1977, אם אדם תקף במטרה להגן על עצמו לאחר שנשקפה סכנה ממשית לחייו, או פגיעה בחירותו, גופו או רכושו והשתמש במידה סבירה של כוח כד למנוע מהתובע לבצע פעולות מסכנות, לא יואשם באשמת התקיפה. הסעיף מרחיב ועוסק במצבים חריגים נוספים כמו הגנה על רכוש או מקרקעין אליהם נכנס התובע ללא קבלת רשות והורחק מהמקום לאחר שקיבל אזהרה או בקשה שלא להכנס למקום, נעשה שימוש במידת כוח סבירה כדי להגן על רכוש ונתן הזדמנות סבירה לתובע תוך שימוש בדרכי שלום וכדומה. 
על תביעת התקיפה
תביעת נזיקין בגין נזקי תקיפה צריכה לעמוד בכל יסודות סעיפי פקודת הנזיקין. במסגרת התביעה ניתן לתבוע פיצוי גם אם לא הוכח נזק פיזי ממשי אולם הוגשו הוכחות על הפסד ימי השתכרות בעבודה עקב בדיקות רפואיות או קבלת טיפול רפואי, הוצאות בגין טיפול ושיקום רפואי שנדרשו עקב מעשה התקיפה, עזרה של צד ג' וכדומה. על התובע להגיש חוות דעת רפואית ופירוט הנזקים וההוצאות שנגרמו בגינם ומטרתם להוכיח את הנזק הרפואי או הנפשי, או שניהם, שנגרמו לו בעקבות התקיפה. הגשת המסמכים צריכה להתבצע ללא כל קשר להגשת תלונה במשטרה או כל הליך פלילי העשוי להינקט נגד התוקף, הנתבע, על ידי המדינה.
למעשה, אם המדינה בוחרת לנקוט בהליכים פליליים נגד התוקף והוא נמצא אשם על ידי בית המשפט, יכול הנתקף לתבוע אותו גם כן, תביעה נזיקית בהליך אזרחי, בתוך תשעים יום מיום בו פסק הדין הפך לחלוט, כלומר, כזה שלא ניתן יותר לערער עליו – תביעה כזו מכונה "תביעה אזרחית נגררת". את התביעה כול הנתקף להגיש לאותו בית המשפט בו הורשע התוקף במשפט הפלילי ואפילו בפני אותו הרכב השופטים.
ייצוג של עורך דין המתמחה בפקודת הנזיקין בגין תקיפה הוא אקוטי מאחר וקיימים בחוק מספר סעיפי הגנה ויש לבחון את המקרה לגופו ולהבין אם אכן מקוימים יסודות עוולת התקיפה, לרבות הערכת הסיכויים שבית המשפט אכן יכיר בה ככזו המזכה פיצויים כספיים לנפגע.
