מתי כדאי לערער לבית הדין האזורי לעבודה

כפי שכבר למדנו העבודה מול מוסדות המדינה יכולה לא פעם להביא לתסכול ועמל רב. גופים חזקים אלה לא פעם מביאים אזרחים רבים להימנע מלהיאבק למול צדקתם ואף לוותר על זכויות ופיצויים המגיעים להם. ויתור שרבים מהאזרחים עושים נוגע לזכותם לערער על החלטת ביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה.

בית הדין לעבודה – רקע

בתי הדין לעבודה מהווה מערכת נוספת וייחודית של בתי המשפט בישראל. בתי דין אלו הוקמו מכוח חוק בית הדין לעבודה שנחקק בשנת 1969. מערכות בית הדין לעבודה הן מערכות עצמאיות של שפיטה בתחומי עבודה, ביטוח לאומי, ביטוחי בריאות ממלכתיים ועוד.

השאיפה להקמת בתי דין לעבודה בישראל הועלתה עוד בשנת 1957. בשנה זו הוקמה וועדה ציבורית בראשותו של השפוט צבי ברנזון. הוועדה הציבורית היא זו שהמליצה על הקמת בתי דין לעבודה. כשאותה המלצה הגיע לשולחן הממשלה בשנת 1964 התנגד לה שר המשפטי דאז דב יוסף מה שגרם לעניין להידחות בעוד מספר שנים. הצעה לחוק בתי דין לעבודה הועלתה שוב בשנת 1938 על ידי שר העבודה דאז יגאל אלון והיא אושרה שנה אחרי בשנת 1969.

תחומי השיפוט של בתי הדין לעבודה כוללים בין היתר תביעות אזרחיות ללא הגבלת סכום כלשהו הנוגעות ליחסי עובד מעביד או מו"מ לקבלה לעבודה, עניינים

ציבוריים – יחסי עבודה, התאגדות של עובדים, שביתות ועוד. כמו כן עוסקים בתי הדין בערעורים בנוגע להחלטות המוסד לביטוח לאומי, תביעות ביטוח לאומי ואף עבירות פליליות קלות בתחומי העבודה.

אופן וכרונולוגיות הפנייה לבית הדין האזורי לעבודה

הפנייה לבית הדין האזורי לעבודה נעשית לאחר שתי דחיות של המוסד לביטוח לאומי – האחת של הוועדה הרפואית הראשונה והשנייה של וועדת הערר. בדחייה השנייה לא ניתנת לנו האפשרות להגיש ערר נוסף למוסד לביטוח לאומי. הזכות השמורה לנו היא בהגשת ערר לבית המשפט – בית הדין האזורי לעבודה שהוא זה שאמור להחליט בנושאים אלו. חשוב לזכור שהערעור לבית הדין האזורי לעבודה אינו נוגע לעניין הרפואי שבהקשרו נתקבלה החלטה סופית. את הערר מגישים בגין טעות משפטית שיש וקרתה בעבודתה של הוועדה לערערים.

בפנייה לבית הדין האזורי לעבודה חשוב לדעת שהשופט הדן בתיק אינו רופא ומכאן אין ביכולתו לשנות החלטות רפואיות כמו גם אין לו הסמכות להתערב בממצאים הרפואיים שעליהם דנו בוועדת הערערים. יכולתו של השופט נוגעת, כאמור, בשינוי ההחלטה של הוועדה לערערים באם קרתה בה טעות משפטית. במהלך עבודה של וועדת הערערים של המוסד לביטוח לאומי יש ויכולות לקרות טעויות משפטיות כגון: התעלמות מתלונות נקודתיות שהוגשו לוועדה הרפואית, מסמכים רפואיים שהוגשו ולא חל אודותיהם דיון וזאת על אף שהנפגע ועורך דינו התבקשו בהמצאת מסמכים אלו, פער בין סעיפי הנכות לליקויים מהם סובל הנפגע, הקדמת מועד תחילת הנכות וכל טעות משפטית בולטת אחרת שיש לשנותה.

את הערעור לבית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש תוך חצי שנה מיום קבלת ההחלטה של וועדת הערערים במוסד לביטוח לאומי. את הערעור יש להגיש לבית הדין האזורי לעבודה הקרוב למקום מגוריו של הנפגע(בתי דין אזורי לעבודה קיימים בירושלים, באר שבע, תל אביב יפו, חיפה ונצרת). הגשת הערעור לבית הדין האזורי לעבודה אינה כרוכה בתשלום.

על החלטת בית הדין האזורי אליו הגשנו הערעור ניתן גם כן לערער (בקשת רשות ערעור) וזאת מול בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (ברחוב קרן היסוד 20). הגשה זו כרוכה בתשלום של 167 ₪.

את העבודה מול המוסד לביטוח לאומי כמו גם העבודה מול בתי הדין האזוריים לעבודה יש ורצוי להיעשות בלווי וטיפול צמוד של עורך דין מן התחום. עבודה מול גופים אלו כרוכה ביכולת דיוק רבה הן מבחינת הגשת המסמכים, מועדי ההגשה, ניסוח בכתב של הערעורים המוגשים, היכולת לזהות פרצות ופגמים בעבודת המסגרות ועוד. לא פעם התערבותם של עורכי הדין בתיקים מסוגים אלו הביאה את הנפגע לשנות החלטות של המוסד לביטוח הלאומי ושל בתי הדין האזוריים לעבודה. העבודה בצמוד לעורך דין מנוסה מוכיחה עצמה פעם אחר פעם ועבור נפגעים רבים הזוכים בפיצויים המגיעים להם תשלום השכ"ט לעורך דין מגיע מן הפיצויים עצמם.