התיישנות תביעת רשלנות רפואית

מספר התביעות של רשלנות רפואית הולך וגדל בישראל, בד בבד עם העלייה מודעות הציבור בדבר זכויותיהם. יחד עם זאת, קיימות תביעות רבות ואפילו מוצדקות, אשר נדחות על הסף מסיבה הקרויה חוק ההתיישנות, החל על רשלנות רפואית. כדי להמנע ממצבים כאלו ולקבל את הזכויות המגיעות לכם על חוק, במידה ותביעתכם מוצדקת, מומלץ להבין מה אומר החוק ומה משמעות מגבלת ההתיישנות, השלכותיה והשפעותיה על תביעת רשלנות רפואית.

הגדרות ומונחים

נזכיר מהי רשלנות רפואית – מדובר במונח משפטי אשר מתאר תרחיש בו רופא או כל איש צוות רפואי אחר לא נהג במטופל או בחולה באופן מקצועי וכראוי וכתוצאה מכך נגרם לו (למטופל) נזק. רשלנות רפואית באה לידי ביטוי במגוון דרכים שונות, ביניהן אבחון שגוי, מתן טיפול שגוי, גרימת נזק מפאת אי שימת לב או חוסר ידע ועוד. תביעות של רשלנות רפואית הן חלק מתחום הנזיקין והייצוג המשפטי בהן ניתן על ידי עורך ין לענייני נזיקין. תביעות אלו ניתן להגיש כנגד רופא, אחות, טכנאי מעבדה או מוסד רפואי בו התבצע הטיפול.התיישנות תביעת רשלנות רפואית

תביעות בגין רשלנות רפואית ניתן להגיש עד שבע שנים מהרגע בו התגלה מעשה הרשלנות. הסיבה לחוק זה היא כי לעתים הנזק בעקבות מעשה הרשלנות מתגלה זמן רב לאחר מתן הטיפול ולא תמיד בסמוך לו. כמו כן, המטופל שנפגע לא תמיד יהיה מודע לקשר בין הנזק שנרגם לבריאותו או לגופו, לבין מעשה הרשלנות ולא יידע לקשור אותם זה לזה, אלא רק בדיעבד. לכן, הרגע בו נתגלה המעשה הרשלני – הוא הרגע ממנו מתחילים לספור שבע שנים עד לחוק ההתיישנות.

התיישנות תביעה

מדוע בעצם נדרשת התיישנות בחוק ובמשפט? הטיעון המרכזי לכך הוא כי אדם שחיכה זמן כה רב, אין זה הוגן כי יקבל פיצוי וסעד מבית המשפט. טיעון נוסף לכך הוא כי לא ניתן לצפות מאדם לשמור את הראיות שבידיו למשך שנים רבות וככל שהזמן חולף, מתעוררת אצל הנתבע התקווה והציפייה שלא יעמוד לדין בגין מעשים שהתרחשו לפני זמן רב. עוד טיעון המסביר את מוסד ההתיישנות הוא האינטרס הציבורי, המצפה מבתי המשפט לעסוק בנושאים רלוונטיים ובתביעות עכשוויות מבלי להתחפר זמן רב מד בעבר, בפרט בתחום הרפואי, שם הטכנולוגיה והקדמה משתנים ללא הכר במהלך השנים.

תחום התיישנות תביעת רשלנות רפואית הוא מורכב ומסועף. למרות שבע השנים הקבועות בחוק קיימים מקרים חריגים אשר ניתן להאריך בהם את תקופת ההתיישנות. קיימים מקרים בהם נפגעי רשלנות רפואית מתבקשים לחתום על מסמכים אשר מקצרים את תקופת ההתיישנות. זו הסיבה העיקרית לצורך בליווי והתייעצות עם עורך דין, אפילו אם כבר חלפו יותר משבע שנים מאז התגלה הנזק שנגרם לכם.

התיישנות רפואית בקרב קטינים – במקרים כאלו, כאשר המטופל הניזוק הינו קטין, יוכל להגיש תביעה בכל שלב ואילו ספירת שבע השנים תחל רק בהגיעו לגיל שמונה עשרה, כאשר בהגיעו לגיל עשרים וחמש יחול חוק ההתיישנות. משמעות הדבר היא כי הקטין יכול להגיש תביעה בעצמו בהגיעו לגיל 18 ולרשותו עומדות שבע שנים לעשות כך, אולם גם הוריו יכולים לתבוע בשמו, ובכך עומדות לרשותם שנים רבות לביסוס התביעה והגשתה. למשל, כשמדובר על רשלנות רפואית בלידה, יכולים הורי הקטין להגיש תביעה בשמו בסמוך ללידתו ובמשך שמונה עשרה השנים הבאות והוא עצמו יכול בהמשך לתבוע עצמאית עד לגיל עשרים וחמש.

משמעות החוק עבור נפגעי רשלנות רפואית היא רבה וקריטית. מומלץ מאד שלא לדחות את התביעה, על אף היכולת להגיש אותה בתוך שבע שנים לפי חוק ההתיישנות. הסיבה העיקרית לכך היא כי מדובר בהליך ארוך ממילא, סבוך ומורכב, עם ראיות רבות וחשובות למשפט אשר עלולות להיעלם עם השנים, וכן חוות דעת מקצועיות שיש להן משקל רב יותר כשהן ניתנות בסמוך לאירוע. כדי לאמוד את גודל הנזק ולהצליח לקשר בינו לבים מעשה הרשלנות, מומלץ להיוועץ עם עורך דין, מה גם שזהו זמן קריטי מאד לביסוס התביעה ולהבין באיזו נקודת זמן אתם נמצאים ביחס להתיישנות התביעה. חשוב לציין כי מהרגע בו הוגשה התביעה נפסקת ספירת השנים, גם אם המשפט יארך מעל לשבע השנים המאפיינות את חוק ההתיישנות.

להתייעץ עם עורך דין

חשיבות ליווי עורך דין היא עצומה. הוא זה שיוכל לוודא כי אינכם מחמיצים את ההזדמנות לתביעה, ימצא את העילות לבקשה חריגה, במידה ויש כזו, ויסיע לכם לבסס תביעה כך שלא תפסידו את ההזדמנות הניתנת לכם לתבוע מסגרת חוק ההתיישנות. חשוב לפנות לעורך דין שמתמחה בנזיקין, מכיר ובקיא בדיני נזיקין, ויש לו הצלחות מוכחות בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית אותן ליווה.