יכול להיות ששמעתם את המונח הזה "רשלנות רפואית" ואפילו לא ידעתם שאתם עצמכם נפלתם קורבן לרשלנות מסוג זה. מהי רשלנות רפואית, מתי יש בה עילה לתביעה ואילו מונחים חשובים כדאי שתכירו, כדי לברר שמא נעשה לכם עוול במהלך טיפול רפואי, אבחון, ניתוח או שירות של צוות רפואי?
מה נכלל בהגדרת רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא ההגדרה לתוצאה בלתי סבירה של טיפול רפואי, מכל סוג שהוא, ואשר ניתן היה למנוע אותה. משמעות המונח "תוצאה בלתי סבירה" של טיפול רפואי הוא כי לחולה/מטופל נגרם נזק, במקום לסייע ולהועיל לו. תחום תביעות רשלנות רפואית הוא רחב מאד, כאשר השכיחות ביותר הן תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה ורשלנות רפואית שגרמה לנזקים במהלך, או בעקבות ניתוח.
לפי החוק, ארבעה תנאים נדרשים כדי שטיפול רפואי, במהלכו או בעקבותיו נפגע המטופל, ייחשב לרשלנות רפואית:
– קיום חובת זהירות
– הפרת חובת הזהירות
– נגרם נזק לחולה או למטופל
– יש קשר ישיר בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם
כלומר, רופא מחויב בחובת זהירות כלפי החולה. אם הפר את אותה החובה וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק, ייחשב המעשה כרשלנות רפואית.
חשוב לציין כי רשלנות רפואית מתייחסת לא רק לרופא המטפל, אלא גם לאחיות, טכנאים, צוות סניטרי וכל מי שמגיש סוג של טיפול, בדיקה או סיוע רפואי למטופל או לחולה.כמו כן, ניתן לתבוע את המוסד הרפאי בו הוגש הטיפול, כמו למשל בית חולים או קופת חולים.
בשירותי בריאות, מכל סוג, קיימים סטנדרטים מקובלים לטיפול, אבחון וסיוע. סטנדרטים אלו נקבעים לפי נורמות המצויות בספרות מקצועית, לפי הנהוג בקהילה הרפואית ולפי קווים מנחים בסוגי טיפול מסוימים. כאשר הטיפול אינו עומד בסטנדרטים אלו, הוא ייחשב כרשלנות רפואית. כל מי שפעל בניגוד לפרקטיקה שהיתה נהוגה בזמן הטיפול או שלא פעלו כפי שרופא סביר היה פועל, תהיה זו עילה לתבוע אותו ברשלנות רפואית.
דעו את זכויותיכם
ישנם מספר חוקים בדין הישראלי אשר עניינם רשלנות רפואית. חוקים אלו הם חוק זכויות החולה (1996), פקודת הרופאים (1976), חוק הפסיכולוגים (1977), פקודת הרופאים (1981), חוק בריאות מלכתי (1994) ופקודת נזיקין, הנוסח החדש.
תביעות רשלנות רפואית נפוצות הן תביעות רשלנות בהריון ולידה, כאשר בעקבות אבחון שגוי או אי אבחון כלל, נגרם נזק ליולדת או לילוד, לא אובחנה מחלה או מום בילוד ובכך נמנעה מההורים הזכות לפנות לוועדה להפסקת הריון, או אבחון באיחור של המום או המחלה בילוד. תביעות שכיחות נוספות הן תביעות בגין נזקים שנערכו במהלך או בעקבות ניתוח, בו נגרם נזק למנותח, מצבו החמיר, או גרוע מכך, נפטר בעקבות או במהלך הניתוח או לא שמע והבין את המשמעויות וההשלכות של הניתוח אליו הוא ניגש.
רוב התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות, אולם במקרה של פטירת אדם בעקבות טיפול רפואי, יכולים בני משפחתו לפעול גם במישור הפלילי ולהגיש תלונה לנציב קבילות ציבור במשרד הבריאות ותביעה פלילית בבית המשפט. אולם, כאמור, מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית נעשות על רקע אזרחי, בהן התובע דורש מהמוסד הרפואי פיצוי כפסי בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות רשלנות רפואית של הרופא או הצוות הרפואי על ידיו הוא טופל. תביעות רשלנות רפואי הן תחום בדיני נזיקין.
כדי להוכיח כי אכן היתה רשלנות רפואית, על התובע להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ובעיקר את קיומה של הרשלנות הרפואית והקשר הסיבתי והישיר שבין מעשה הרשלנות לבין הנזקים שנגרמו. הוכחה זו אינה פשוטה, גם בשל העובדה כי קיים קושי של ממש לקבל חוות דעת רפואית של רופאים מומחים, קושי הקרוי בפי המומחים כקשר של שתיקה. כדי לעקוף את המכשול הזה, עורכי דין שעוסקים בתביעות רשלנות רפואית, עובדים מול מומחים, לעתים אף מחוץ לישראל וחשוב לוודא, כאשר פונים לעו"ד, כי הוא אכן מומחה בתביעות ספציפיות של רשלנות רפואית ולא רק דיני נזיקין כללים.
תחומים ברשלנות רפואית
רשלנות רפואית נוגעת למחדלים בכל ענפי הרפואה ובכל מקום בהם הופרה חובת הזהירות שמוטחת על הצוות הרפואי ואשר גרמה לנזקי גוף, למשל נכות לצמיתות. במקרים מסוימים גם נזקי נפש הם עילה לתביעה. ענפי הרפואה השכיחים ביותר לתביעות רשלנות רפואית הם:
- גניקולוגיה- כולל הפריה, אבחון, הריון ולידה
- איחור בגילוי אבחון
- טעויות בניתוח
- ביצוע פעולות רפואיות ללא קבלת הסכמתו של החולה
- טעויות במתן תרופות או הפסקה במתן התרופות ללא מתן תרופות או טיפול חלופי
- אי מתן או מתן הסבר וסקירה חלקיים או לקויים לגבי המשמעויות וההשלכות, כולל סיכויים שכרוכים בטיפול מסוים.
חובת הוכחה לרשלנות רפואית חלה על התובע ויש לעגן אותה באמצעות חוות דעת רפואית. המסקנה החד משמעית של חוות הדעת צריכה להיות כי אכן התרשל הצוות הרפואי וכי הרופא המטפל הפר את חובת הזהירות שהוטלה עליו וכי כרופא סביר, היה עליו לדעת ולצפות מראש את הנולד ולמנוע את הנזקים שנגרמו למטופל. המונח "רופא סביר" משמש כדי להבהיר מה היה עושה כל רופא סביר במקרה הנידון ובמועד בו ניתן הטיפול. כלומר, אם התביעה היא על טיפול שניתן לפני מספר שנים ומאז השתנתה הפרקטיקה ושיטות הטיפול, יש לבחון מה היה עושה רופא סביר לפני מספר שנים בנסיבות המדוברות ולא בהתאם לפרקטיקה הנהוגה כיום.
חושדים כי נגרמה לכם רשלנות רפואית – מה עושים?
ראשית חשוב להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית, מומחה בתחום זה. חשוב לקיים פגישת יעוץ, למסור את כל המידע, להציג תיעוד רפואי שיש בידיכם ולספר את השתלשלות האירועים. את התיעוד הרפואי המצוי במוסד הרפואי בו נערך הטיפול אתם זכאים לקבל ואם ישנו קושי, תוכלו לחתום על טופס ויתור סודיות ועורך הדין המייצג אתכם יוכל לאסוף תיעוד רפואי זה.
עוד נדרשת שמיעת חוות דעת של רופא מומחה כדי לבדוק אם ניתן לבסס עילה לתביעה. לאחר שני צעדים אלו, יוכל עורך דין מנוסה ומומחה להעריך מהם סיכויי התביעה שלכם.
זכרו כי על פי חוק זכויות החולה אתם זכאים לקבל מהמוסד הרפואי את צילום תיקכם הרפואי, כולל העתקים של צילומים, הדמיות וכדומה.
עוד חשוב לזכור כי בתביעות נזיקין, קיים חוק התיישנות. פירוש הדבר הוא כי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית עד שבע שנים מהמועד בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני. בכלל זה ישנם יוצאים מן הכלל, למשל במצב בו התובע הוא קטין. במצבים אלו, שבע השנים להתיישנות מתחילות רק כשהקטין מגיע לגיל 18 ובאפשרותו להגיש את התביעה עד לגיל 25. דין זה חל גם על חולי נפש, שבאפשרותם להגיש תביעה לרשלנות רפואית החל מהרגע בו יוגדרו ככשירים נפשית, או שיש להם אפוטרופוס הפעל בשמם.
גובה הפיצויים נקבע על ידי פרמטרים רבים, ובהתאם לראיות שמוצגות על ידי התביעה. למשל, גובה הנזק שנגרם למטופל, שיעור נכותו, הכוללים גם חישוב נזקים מצטברים, למשל הפסד השתכרות בהווה ובעתיד, הצורך בסיוע וסיעוד, בעבר, בהווה ובעתיד, הפסד של פנסיה או תנאים סוציאליים אחרים, דיור מיוחד, ניידות, הוצאות רפאיות וגם נזק שאינו ממוני, כמו למשל עוגמת נפש, סבל מיותר, קיצור תוחלת החיים ועוד. חשוב מאד להעריך את שיעור הפיצויים לפני הגשת התביעה, כדי לבסס החלטה אם כדאי להגיש את התביעה בכלל. יעוץ והערכה אלו ניתנים על ידי עו"ד מומחה בחום.
לסיכום, זכרו את זכויותיכם, הנשענות על חוק זכויות החולה, אשר מעגן את זכותכם הבסיסית והראשונית של כבוד האדם וחירותו, ואשר, כי שרשום בסעיף 2 "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם" וכן, "כל אדם זכאי להגנה על חייו , על כבודו ועל גופו".
רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל מקום ובכל טיפול רפואי, כולל במרפאת שיניים, במעבדה, בחדר הניתוח או בקופת החולים. פנו ללא חשש לקבלת יעוץ משפטי מקצועי, ולו גם אם קיים בכם צל של חשד כי הטיפול שניתן לכם היה כרוך ברשלנות רפואית.
זכרו כי מדובר בגופכם, חייכם, בריאותכם ועתידכם. פנו אלינו לקבלת ייעוץ והכוונה בכל שאלה או ספק המתעוררים בכם עקב טיפול לקוי שקיבלתם.