קצבת נכות נקבעת לאנשים שנפגעו בנסיבות שונות ואשר בעקבות הפגיעה איבדו את היכולת לתפקד, לעבוד, להשתכר וכיוצ"ב, בעוד שמטרת הקצבה לנכות כללית היא לתת פיצוי על אובדן היכולת לתפקד ולא על הנכות עצמה. כך שאדם שנולד נכה, יקבל קצבה ממסלול נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי.
פעמים רבות הופך אדם בריא לנכה, בשל רשלנות של גורם אחר או פגיעה בזדון. למשל, אדם בריא שנפגע בעבודתו וכתוצאה מכך לא יכול להמשיך לעבוד בעבודתו, או בעיסוק דומה, ונקבעים לו אחוזי נכות, או אדם הנפגע בתאונת דרכים, אדם המועד מעל בור במדרכה וכדומה. במקרים כאלו זכאים אותם הנפגעים לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו להם, מהמקורות האחראיים לפגיעה, למשל תביעת פיצויים של מוסד רפואי בשל רשלנות רפואית, תביעת המעביד בשל פגיעה בעבודה, תביעת רשות מקומית בשל בור פתוח שעליו מעד, וכדומה. אולם, מה יעשה אדם הסובל מנכות מלידה, ולא בגלל רשלנות רפואית? או הפך נכה בעקבות מחלה או תאונה שאין גורם, מוסד או אדם שאחראים למחלה זו או שנגרמה בעטיים? עבור כל אלו קיים המסלול לנכות כללית במוסד לביטוח הלאומי. מטרת קצבת נכות כללית היא לספק את העזרה המינימלית לנכים שאינם זכאים לקצבה מכל מקור אחר ואין להם את מי לתבוע בגין נכותם. הפיצוי, כאמור, הוא בגין אי יכולתם לתפקד או להשתכר, ולא בשל היותם נכים.
למי ניתנת קצבת נכות כללית?
קצבה זו ניתנת לתושבי ישראל החל מגיל שמונה עשרה ועד לגיל פרישה מעבודה, כפי שנקבע בחוק פרישה מעבודה. במקרים רלוונטיים ניתנת קצבה זו גם מתחת לגיל 18, כמו גמלת ילד נכה. לאחר גיל פרישה ניתנת קצבת זקנה.
כדי לקבל קצבת נכות כללית, על התובע לעמוד בשני תנאים עיקריים שהם דרגת אי כושר ושיעורי הנכות הרפואית.
על המבוטח להיות עם 60 אחוזי נכות רפואית שכוללים את הליקויים הרפואיים שהוא סובל מהם, ביניהם ליקוים גופניים, נפשיים, ליקיים כתוצאה מלידה, ממחלה או מתאונה. אם אדם ששיעור נכות אינו מגיע לסף זה, לא יעבור את מבחן הנכות הרפואית ותביעתו לנכות כללית תידחה.
הגורם שקובע את הנכות הוא רופא המשמש חלק מהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. רופא זה הינו רופא עצמאי שאינו עובד המוסד לבט"ל ואינו תלוי בו. הנכות נקבעת על ידי אותו רופא לפי תקנות המוסד לביטוח הלאומי וחוקיו. החישוב של הנכות הרפואית הוא חישוב משוקלל. למשל, אדם שיש לו יותר מליקוי אחד, למשל ליקוי מלידה והשני כתוצאה ממחלה, יחושבו לו אחוזי הנכות כתוצאה מלידה, על פי קביעתו של הרופא, ארבעים אחוזי נכות, בעוד שבגין הליקוי השני, כתוצאה ממחלה, ייקבעו שלושים אחוזי נכות. במקרה כזה החישוב יהיה שלושים אחוזים מתוך מאה בגין הליקוי הראשון ועוד שלושים אחוזים מתוך היתרה בגין הליקוי השני, כך שהחישוב הינו משוקלל. אם לא יעמוד החישוב על תנאי הסף של שישים אחוזי נכות. יחד עם זאת, מאחר והליקוי השני הוא בשיעור שגבוה מעשרים וחמישה אחוזים, הוא בכל זאת יעבור את מבחן הנכות הרפואית והמוסד לביטוח לאומי יזמין את הנפגע להתייצב בפני וועדת אי כושר.
קצבת נכות משולמת רק למי שעקב הליקוי ממנו הוא סובל, אין באפשרותו להשתכר למחייתו או שיכולתו להשתכר פחתה בשיעור של חמישים אחוזים ומעלה. למשל, עובד שבעקבות מחלתו נאלץ להפחית את שעות עבודתו בשיעור ניכר וכתוצאה מכך ירד שכרו בכששים אחוזים לעומת שכרו טרם מחלתו, יעמוד בתנאי שכושר השתכרותו הצטמצם בחמישים אחוזים ומעלה והוא עומד במבחן דרגת אי כושר השתכרות. לגבי נכים שלא עבדו מעולם קיים חישוב מיוחד המתייחס לכושר ההשתכרות של האדם, לו עבד, התאם להשכלתו, למדד השכר הממוצע במשק וליכולת ההשתכרות שלו, לו עבד.
אם הרופא הבודק קובע כי ביכולתו של הנכה הנבדק לעבוד במשרה מלאה או חלקית, הוא יועבר לבדיקת רופא נוסף לבדיקת אי כושר וכן לבדיקת פקיד שיקום, עובד סוציאלי במקצועו. לאחר הבדיקות וחישוב נתוני ההשתכרות של הנכה, תוחלט דרגת אי כושרו.
תקיפת החלטות הביטוח הלאומי
נכה שלא קיבל קצבת נכות כללית מאחר ולא עמד באחד משני התנאים בחוק, דרגת אי כושר וגובה הנכות הרפואית, עדיין זכאי לקבלת שיקום מסגרת הביטוח הלאומי. כל אדם שהוועדה הרפואית קבעה כי נכותו עומדת על עשרים אחוזים ויותר, כול להגיש בקשה לשיקום. הפונה נבדק על ידי פקיד שיקום ומומחה תעסוקתי ואם וא נמצא מתאים לשיקום, הוא יקבל סיוע בהשתלבות בשוק העבודה, הכשרה מקצועית ולימודי מקצוע חדש המתאים לנכותו. שכר הלימוד שלו ישולם על ידי המוסד לביטוח לאומרי ולעתים, גם אם הוא לא מקבל קצבה, ישולמו לו דמי שיקום.
כפי שניתן לראות, חוקי ותקנות המוסד לביטוח לאומי בנוגע לבקשת קצבה לנכות כלית הם מורכבים, סבוכים ועם סעיפים ותתי סעיפים מרובים. כדי לגשת ולתבוע את הזכויות המגיעות לנפגע, יותר ממומלץ לעשות זאת בליווי עורך דין מקצועי, מהתחום, בקיא ושולט בדיני ותקנות המוסד לביטוח לאומי וכזה שיוכל לסייע לפונה, גם במקרה של הגשת ערעור על החלטות המוסד. הפנייה מסייעת למי שבקשתו לקצבה נדחתה בשל שיעור נכת שהיה נמוך מדי, או אדם שנקבעה לו דרגת נכות שכן מזכה אותו בקצבה אולם הוא מעוניין להגדיל את דרגת הנכות שלו וכדומה.
ועדת ערר לקביעת אי כושר מורכבת מרופא אחד או יותר, ממוחה שיקום ומומחה תעסוקה. במידת הצורך, ניתן להגיש גם ערעור בבית דין לעבודה המצוי בעיר מגוריו של הנכה, שם ניתן לדון בשאלות משפטיות שונות. מועדי הגשת ערר הם קצובים ובכתב הערעור צריכים להיות מנומקים פרטי הערעור. במקרים כאלו חשוב להיוועץ בעורך דין, כדי להבין אם מדובר בסוגיה רפואית או משפטית ולמי כדאי להגיש את הערעור, מהם סיכויי ההצלחה שלו ואילו נימוקים צריכים להיות מודגשים בו.
הן בקשות לקבלת קצבת נכות בגין מעשה רשלנות או נזק הן תביעות לבקשת נכות כללית, חשוב שיהיו מלוות בעורך דין, שיצליח לסייע לכם לפלס דרך בנבכי החוקים, התקנות והנוסחאות המורכבות לחישוב דרגת הנכות המגיעה לכם. אל תזלזלו בזכותכם לקבל את המגיע לכם על פי חוק והיעזרו במשרד עורכי דין מוביל ובעל ניסיון. רפואה שלמה.