רבים מאיתנו זקוקים, בשלב זה או אחר בחייהם, לניתוח. חלק מהניתוחים מוגדרים כ"פשוטים" וללא צפי של סיבוכים מיוחדים, אחרים הם מורכבים יותר. ללא כל קשר לאופי הניתוח ומורכבותו, על הרופא המנתח חלים שני כללי ברזל – האחד, ליידע את המטופל על אופן הניתוח ועל האלטרנטיבות הטיפוליות העומדות בפניו, על ההשלכות סיבוכים אפשריים. השני, להיות מרוכז בעבודתו במהלך הניתוח, ולעשות כמיטב יכולתו כדי שיצליח. מה קורה כשלא מתקיים כלל אחד או שניהם? במקרים רבים מאד מדובר ברשלנות רפואית בניתוח.
נזק גוף למטופל
התערבות כירורגית מכל סוג מלווה בסיכונים מסוימים. חלקם אינם ברי מניעה, אחרים כן. אלו שניתן למנוע אותם הם התנהלות רפואית זהירה, הכנה לניתוח אחרי בדיקה מעמיקה ומקיפה של ההסטוריה הרפואית של המנותח, מצב הבריאותי ואבחון המחלה שדורשת ניתוח, כולל החלופות האפשריות. מחובתו של הרופא המנתח להעמיד בפני המנותח את כל הסיבוכים הכרוכים בניתוח ולהשאיר בפניו את הבחירה בניתוח לאחר שהבין את כל המשמעויות הכרוכות בו, כולל בניתוחים פלסטיים, אותם מבקש אדם לעשות ביוזמתו, כדי לשפר את מראהו. בחלק מהניתוחים שאינם דווקא מצילי חיים, חובתו של הרופא להעמיד בפני המטופל את כל האפשרויות החלופיות העומדות בפניו וכל מידע רלוונטי אחר, טרם קבלת הסכמתו בכתב לביצוע הניתוח.
גם הטפסים עליהם חותם המטופל נחלקים לשני סוגים. האחד הוא טופס הסכמה כללי, בעוד שהטופס השני הוא יעודי לניתוח ספציפי. מחובתו של הרופא לוודא כי המטופל חתם על הטופס הרלוונטי למצבו.
במצבים בהם הסתבך הניתוח ונגרם למטופל נזק, במהלך הניתוח או לאחריו, יש לבדוק אם היה ניתן למנוע את הסיבוך. בדיקה זו קרויה מבחן הרופא הסביר.
מהי רשלנות רפואית בניתוח
כשלים רפואיים הנחשבים לרשלנות רפואית בניתוח יכולים להיות מצבים בהם הרופא המרדים לא בדק אם המנותח רגיש לחומר ההרדמה או מגיב אליו באופן קיצוני ולכם מתקשה להתעורר, או לא מתעורר כלל. כמו כן, חוסר תיאום בין הרופא המנתח ליתר חברי צוות הניתוח, כמו האחיות והמרדים, כך שאחד מהמרכיבים בחוליית הניתוח אינו מעודכן במצבו של המטופל, שימוש כושל ולא זהיר בציוד רפואי, אם שימוש במכשור עימו לרופא המנתח אין היכרות קודמת וידע מספיק כדי לעשות בו שימוש, שימוש בחומרים במהלך הניתוח אליהם המטופל אלרגי, הליך כירורגי בו שוכח הרופא המנתח חפץ או אביזר בגוף המנותח, כמו מספריים, גזה, צינוריות וכדומה, או כל אירוע אחר המוגדר כטיפול שאינו מתאים וסביר.
המנותח יכול לתבוע על רשלנות רפואית בניתוח במצבים שנגרם לו נזק במהלך הניתוח או לאחריו והוא יכול להוכיח את הקשר בין הנזק שנגרם לו לבין הניתוח, או, במקרים בהם הוא יכול להוכיח כי התבצעה רשלנות רפואית, גם אם לא נגרם לו נזק מיידי או ישיר, כמו למשל במקרים בהם נשכח בגופו אביזר כל שהוא.
בתי חולים, חברות ביטוח ועורכי דין
בתביעת רשלנות רפואית בניתוח האחריות על המעשה מוטלת על הגורם שהתרשל במהלך הניתוח. זה יכול להיות הרופא המרדים שהגזים בכמות החומר וגרם למנותח שלא להתעורר למשך מספר ימים או גרוע מכך, ללקות באירוע מוחי, או הרופא המנתח עצמו שהתרשל במהלך הניתוח וגרם נזק למנותח. חובת ההוכחה חלה על המנותח, קרי התובע, שעליו להוכיח אי קבלת טיפול סביר מהרופא או כל גורם רפואי אחר בניתוח.
בתי החולים מעגנים בסוללות עורכי דין וחברות ביטוח המגנים עליהם מפני מקרי תביעה של רשלנות רפואית והליך התביעה הוא סבוך ולא פשוט. על המנותח חלה חובת ההוכחה, עלי להמציא את כל ההסטוריה הרפואית, תיעוד המקרים ולהוכיח מעל כל ספק כי הנזק שנגרם לו הוא בגלל או בעקבות הניתוח בו היה מעשה רשלנות.
מסיבה זו ואחרות, חשוב שאת התהליך ילווה עורך דין מקצועי ומנוסה, מומחה בתביעות רשלנות רפואית, בניתוח ובמצבים אחרים, ואשר יוכל לבחון את המקרה תוך התייעצות עם גורמים המומחים ברפואה, להפעיל את שיקול דעתו ולמצוא אם יש בכלל עילה לתביעה.
במידה וכן, ילווה עורך הדין את התובע לכל אורך הדרך, גם אם היא רצופה במכשולים.
משרד עורכי דין דוד אנג'ל הוא משרד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוחים, עם ידע, כלים ומיומנויות הנשענות על היכרות עם החוק, על תיקים מורכבים שהסתיימו בהצלחה ועל יחס אישי, נאמן ומסור, שבנו את המוניטין הרב של המשרד. המשרד מספק יעוץ, סיוע וליווי בתביעות של רשלנות רפואית בניתוח, עם תמיכה והכוונה לאורך כל הדרך ולשביעות רצונם של הלקוחות הרבים. הצוות המקצועי עומד לרשות הלקוחות בכל היקף תביעה, ובכל מצב בו קיים חשד לרשלנות רפואית בניתוח. התביעה מתבצעת, בהתאם להנחיות המקצועיות, נגד הרופא עצמו, או אנשי צוות אחרי, נגד המוסד הרפואי בו התבצע הניתוח או נגד כל גורם שנמצא אחראי לנזקים שנגרמו למנותח. במידה והמנותח נפטר כתוצאה מהניתוח, מלווה משרד עורכי הדין דוד אנג'ל את שאריו המבקשים לתבוע את הגורם האחראי למות יקירם.