העידן המודרני שבו אנו חיים מחייב אותנו להתנהל, במשך שעות ארוכות ומדי יום ביומו, בדרכים, בכבישים ובאמצעי תחבורה שונים על מנת להגיע מביתנו לעבודה ובחזרה, לנוע מפגישה אחת לרעותה ולעבור מרחקים ארוכים ברכב, ברכבת, במטוסים ואפילו ברגל. תאונת עבודה ייחודית הקשורה לכך היא תאונת דרכים בדרך לעבודה ובמקרה מעין זה עומדים לפני הנפגע שני אתגרים שהם הוכחת התאונה כתאונת עבודה וההחלטה את מי לתבוע קודם, את חברת הביטוח או את המוסד לביטוח לאומי.
חוק "תאונות עבודה" חוקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אז עבודת המחוקקים, גורמי האכיפה וגורמי השיפוט הייתה קלה ופשוטה בשל מיעוט דרכי ההגעה לעבודה ובחזרה ממנה, כך שניתן היה בקלות יחסית לבדוק האם מדובר על פגיעה שנעשתה במסלול המקובל, הקצר והמהיר ביותר או על פגיעה שנעשתה בשל סטייה לא הגיונית ולא ברורה בדרך. פסקי הדין באותה עת התייחסו לקו האוטובוס הקרוב ביותר לבית המבוטח ולמקום העבודה והסיקו מהעובדה שמבוטח אשר לא נסע בקו זה הרי שלא נסע "בדרך המקובלת"…המצב, כמובן, שונה מאד כיום, שכן רבים מהמבוטחים נוסעים ברכב פרטי, יש יותר ממסלול אחד שמביא למקום העבודה והמבוטח לא תמיד נוסע באותו המסלול. מעבר לכך, לעיתים תכופות המסלול בו נוסע המבוטח אינו בהכרח הקצר ביותר והוא נבחר משיקולים שונים כגון אילוצי תנועה או מתוך צורך אחר כגון הסעת ילדים לבתי הספר, שינוי מסלול אקראי וכדומה.
בעת הגשת תביעה לביטוח הלאומי, גם נסיעה רגילה למקום העבודה עלולה להפוך לבסיס להפרכת היותה תאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי ולהוכחה כי מדובר היה על מסלול שאינו יכול להיחשב סביר במסגרת החוק. במקרה, לדוגמא, שהנהג עצר בדרכו למשרד (או למפעל) כדי להוריד את הילדים בגן או קפץ לתפילת שחרית בבית הכנסת רגע לפני יום העבודה, הרי שהנסיעה נחשבת- על פי חוק- לחלק ממסלול סביר בדרך לעבודה. אולם במקרים אחרים כלל לא בטוח כי הנפגע זכאי לסטאטוס של נפגע בתאונת עבודה.
מהן הגדרות החוק הבעייתיות?
על פי הגדרת החוק וגיבוי הפסיקה, אם חלה הפסקה משמעותית או סטייה מהותית מהדרך המקובלת לעבודה או ממנה, הרי שהנפגע המבוטח לא יהיה זכאי להכרה כנפגע תאונת עבודה. הגדרת "הדרך המקובלת", ההגדרה למסלול ההגיוני ביותר שאדם צריך לעבור מביתו למקום עבודתו ולהפך, היא הגדרה מורכבת ופעמים רבות רק פנייה לערכאות משפטיות מול הביטוח הלאומי הביאה להכרה בדרך שבה נסע או הלך הנפגע כ"דרך מקובלת" באופן מעשי, בית המשפט יבדוק האם המבוטח נפגע באחד המסלולים בהם הוא נוסע באופן קבוע לעבודה או ממנה. אם ימצא שכך הדבר, הרי שהדרך תוכר "כדרך מקובלת" ודרכו לגמלה סלולה. במקרה ומדובר בדרך שהיא לא הדרך "הטבעית" יבחן בית המשפט את מידת הסטייה מהדרך שהוא יגדיר כ"רגילה" וידון באם מטרת הסטייה הייתה להגיעה לעבודה או לבית. לדוגמא, נסיעה בדרך עוקפת, עקב פקקי תנועה, מוגדרת כסטייה סבירה.
הגדרה מעניינת נוספת היא הגדרת סוג המבנה שבו הנפגע מתגורר. מי שגר בבית פרטי, הדרך לעבודה, לפי לפסיקה, מתחילה לאחר שהמבוטח יצא משטח החצר המגודרת ואילו, כאשר מדובר בבית משותף, המבוטח החל את דרכו לעבודה כבר בחדר המדרגות.
זכויות הנפגע בתאונה בדרך לעבודה
חוק הביטוח הלאומי קובע כי מי שנפגע בתאונה תוך כדי עבודה או בעקבותיה זכאי לגמלה בגין הפגיעה. החוק מרחיב את הכיסוי הביטוחי גם למקרים אחרים, ובהם כאשר התאונה אירעה "תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או מהמקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".
רבים מהמבוטחים אינם יודעים כי מרבית הזכויות של מי שנפגע בדרך לעבודה או מהעבודה זהות לזכויות של תאונת עבודה אחרת, וכוללות את ימי המחלה הנקראים דמי פגיעה. במידה ונגרמה נכות בעקבות התאונה, אתם זכאים לקבל גמלה בגין הנכות. כאשר לנפגע בין 9% ל-19% נכות, הוא זכאי למענק חד פעמי ואם נכותו עולה על 20%, הוא זכאי לקצבה חודשית. המענק והקצבה מבוססים על השכר של הנפגע. כעיקרון, עד 9% נכות לא מזכים בקבלת כספים מהביטוח הלאומי -בשעה שמחברת ביטוח ניתן לקבל עשרות אלפי שקלים. בין 10% ל19%- מזכים במענק שהוא פונקציה של המשכורת, אז כבר ניתן להגיע ל200,000-10,000- תלוי כמובן במרכיבים שונים כמו הנכות, גיל הנפגע ומשלח ידו, שכרו ועוד. בבית המשפט מקבלים על נכויות כאלו בדרך כלל סכום גדול יותר, ההערכה כי ההפרש עומד על כ40%-20%- לטובת בית המשפט. בנכויות של מעל 20% מקבלים מהביטוח הלאומי קצבה חודשית לכל החיים בגובה מכפלת הנכות בשכר, ומגיל הפנסיה מנכים מסכום זה את קצבת הזקנה.
במקרה כזה מדובר בסכומים שיכולים להצטבר למאות אלפי שקלים ולפעמים למיליונים (תלוי בגובה הנכות, בגובה השכר ובגיל הנפגע.( לעתים סכומים אלו משמעותיים מאוד ועשויים "לבלוע" את הסכומים שנפסקים בתביעת הביטוח, שמוגשת כנגד חברת הביטוח של מבטחת הרכב.
איך ייעוץ וליווי משפטי יכולים לסייע לנפגעים?
מעבר לצורך להקדיש את מרב המאמצים, הפיזיים והנפשיים, לצורך טיפול, שיקום והחלמה מהנזק הנגרם עקב התאונה, הגשת תביעה כנגד חברת ביטוח וכנגד הביטוח הלאומי כרוכה בפרוצדורות, בועדות ובהגשת מסמכים על גבי מסמכים והסיכוי ליפול בין הכיסאות, לעשות טעויות ולהביא לכך שהתוצאה תהיה פחות חיובית, בלשון המעטה, עבור התובע, הוא סיכוי גבוה. באמצעות ליווי של עורך דין המתמחה בדיני נזיקין ותאונות דרכים גם אופן הגשת התביעה, גם אופן הגשת העדויות, המסמכים והטפסים הנדרשים וגם אופן הצגת המקרה בפני הועדות השונות הוא מקצועי יותר, מבוסס על תקדימים ועל ידיעת רזי החוקים והתקנות, כמו גם היעזרות במומחים רפואיים ובמידה רבה הדבר מסייע לנפגע ולמשפחתו להתרכז בתחום הרפואי והשיקומי ופחות בצד האפור, הסיזיפי והקר של הגשת תביעה וריצה בין גורמים שונים.
לכל שאלה, עזרה, יעוץ או התלבטות בעניין תאונת דרכים בעבודה – פנו אלינו עוד היום ונשמח לסייע !