תאונות דרכים הן אירוע מצער שכרוך בעוגמת נפש רבה. הן מקבלות תפנית טראגית כשכתוצאה מהן אובדים חיי אדם. בפן המשפטי יש השלכות רבות על תאונות דרכים עם הרוגים, כמו גם הפיצויים להם זכאים שאריו של ההרוג.
תביעת פיצויים בתאונת דרכים עם הרוגים
כשתאונת הדרכים היא קטלנית וכרוכה במותם של אנשים שהיו מעורבים בה, מחושב סכום הפיצויים באופן שונה מהחישוב שנעשה במקרי תאונה ללא הרוגים. סכוםזה אינו קבוע והוא משתנה על פי המקרה, גיל הנפטר, מצבו המשפחתי וגיל ילדיו וגורמים נוספים.
חישוב הפיצויים בתאונות עם הרוגים מתייחס למעשה לשני מסלולים, הפיצוי לבני משפחת הנפטר, הקרויים 'תלויים' והפיצוי שזכאים לו יורשי הנפטר שאינם תלויים בפרנסתו, למשל הורי קטין שנהרג בתאונה. תביעה זו קרויה תביעת שארים.
- תביעת תלויים – תביעה זו מורכבת ממספר מרכיבים. העיקרי שבהם הוא הפסד התמיכה הכלכלית של הנפטר באלמנתו וילדיו.
כדי לחשב את גובה הפיצוי, נלקח בחשבון גובה הכנסתו של הנפטר לפני תאונת הדרכים. החישוב מתבצע לפי ההכנסה נטו של הנפטר בחודשים שקדמו לתאונה. במקרים רבים מקבלת משפחת הנפטר גם קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי.
חישוב הפיצויים מתבצע לפי מספר הילדים הקטינים שהותיר אחריו הנפטר ואלמנתו. התחשיב מתבסס על שכרו של הנפטר והחלק הכספי משכרו ששימש את כל אחד מבני המשפחה. למשל, אם שכר הנטו של הנפטר היה עשרת אלפים ₪ והוא הותיר אחריו אלמנה יתום, יחולק הסכום לארבעה חלקים שווים, המגיעים לאלמנה, ליתום וכן לחלק שנחשב לצריכה משותפת. גם חלקו של המנוח נכלל בתחשיב. תחשיב זה משתנה בהגיע הקטין לגיל בגרות.
מרכיב נוסף בתחשיב הוא שכרה של האלמנה באם היא עובדת. במקרים אלו סכום הפיצויים יהיה נמוך יותר.
- אובדן שירותי אב – מרכיב זה מתייחס לשירותים שונים שהנפטר סיפק למשפחה, בנוסף לשירותים כספיים. למשל, שירותי חומריים כמו תיקונים בבית, שירותים רגשיים כהורה ובן זוג וכדומה. מרכיב זה מאפשר מתן פיצוי כספי בגובה של כמאה אלף ₪.
- פיצויים בגין הוצאות קבורה – מרכיב זה מתייחס להוצאות סידורי ההלוויה, הקבורה והמצבה שעלותם נאמדת בכמה עשרות אלפי שקלים. חשוב לשמור את הקבלות בגין ההוצאות כדי לתבוע החזר כספי לאחר מכן מבית המשפט.
- תביעת שאירים – הורים להרוג קטין בתאונת דרכים יכולים היום לתבוע את חברת הביטוח בהפסדי חסכון עתידיים, כלומר את מה שעשוי היה ילדם להרוויח במהלך השנים לו נותר בחיים. הפיצוי הוא בגין כל סכומי הכסף שהנפטר יכול היה לחסוך במהלך חייו. החישוב נעשה על פי השכר הממוצע במשק ועד גיל הפרישה. פסק דין זה נשען על תקדים משפטי של בית המשפט העליון, פסק דין אטינגר. הוא מתייחס גם לנפטר בוגר שעבד ואת כל הסכום הכספי שיכול היה לחסוך בעבודתו לו נותר בחיים. במקרים של נפטר עבד, מחושבים סכומי החסכון בשנים אבודות לפי גובה השתכרותו כשהיה בחיים.
- כאב וסבל – מרכיב זה בתביעת שארים מתייחס לכאב ולעוגמת הנפש שנוצרו אצל השארים. מדובר על סכום קבוע של כמה עשרות אלפי שקלים והוא אינו נתון למשא ומתן.
עד לשנת 2006 לא ניתן היה לתבוע בשני מסלולי תביעה- שארים ותלויים, אולם מאז קבע בית המשפט העליון כי קיימים סוגי נזקים שלא נחשבים כפיצוי כפול וניתן לקבוע אותם במקביל. במקרים אחרים עדיין לא ניתן לתבוע בשני המסלולים במקביל בל כפל פיצוי ולכן מומלצת התייעצות עם עורך דין כדי להחליט איזה מסלול תביעה כדאי יותר למשפחת הנפטר.
לפרטים נוספים, הערכות עלויות ואומדני פיצוי צפוי במקרים של תאונות כנ"ל – הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו ולקבל מידע והכוונה מתאימים.
כתיבת תגובה