התקף לב בעבודה – תאונת עבודה?

חולי לב, או אדם שלקה בליבו וחווה התקף לב, זכאים למגוון זכויות והקלות במוסד לביטוח לאומי, קופת החולים ובגופים נוספים.

השאלה שעולה היא האם במסגרת הזכויות וההטבות יכול אדם שלקה בליבו לתבוע גם זכויות של נפגע בעבודה ולשייך את האירוע הרפואי למקום עבודתו.

 

מתי יוכר התקף לב כתאונה בעבודה?

את הקביעה אם התקף לב נחשב לתאונת עבודה עושה המוסד לביטוח לאומי. הוא בוחן את פרטי התביעה שצריכים לכלול מסמכים רפואיים, עדויות של עדי ראייה וכל מסמך אחר שיכול לאשש את הקשר בין האירוע לבין העבודה.

את הבחינה הזו מבצעת וועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, הכוללת גם רופא המומחה למחלות לב.

לא תמיד מאשר המוסד לביטוח לאומי את התקף הלב כתאונת עבודה, ולעתים דווקא יכיר בהתקף לב כתאונה עבודה, גם אם הרחש במרוחק ממקום העבודה ומעבר לשעות העבודה. זאת מאחר וכל מקרה הוא אינדיבידואלי ונבחן לגופו.

הפרמטרים עליהם מסתמך הביטוח הלאומי כדי להחליט את תהיה הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה הם האירועים והנסיבות שגרמו להתקף לב, מה היתה השפעתם על התובע וכדומה. הפרמטרים מסתמכים על נתונים עובדתיים, משפטיים ורפואיים.

לדוגמא, אדם שעובד בסביבה לחוצה תמידית, נקלע לויכוח על הממונה עליו וחושש לאבד את משרתו. מהלחץ הוא לוקה בליבו ומתמוטט. אלו הן נסיות לגיטימיות להכיר במקרה כתאונת עבודה.

כללים לקביעת תאונת עבודה

כדי שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה וככזה יזכה את המבוטח בפיצויים מטעם המוסד לביטוח לאומי, צריך התובע להוכיח שלושה תנאים שיצביעו על הקשר בין האירוע לבין עבודתו:

1. קרה בעבודה אירוע חריג, למשל מאמץ פיזי יוצא דופן או לחץ נפשי קשה
2. קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג לבין התקף הלב
3. השפעת האירוע החריג על התקף הלב היתה משמעותית יותר מגורמים אחרים.

כאמור, תביעות רבות נדחות על ידי המוסד לביטוח לאומי שלא מוצא את הקשר הישיר בין העבודה להתקף לב, כמו גם בשל מסמכים וראיות חסרים או מתן עדות לא מדויקת בוועדה הרפואית. מסיבה זו מומלץ מאד להיוועץ עם גורם משפטי מוסמך, שיבחן את הנסיבות ואף יכין את התובע להתייצבות שלו מול הוועדה הרפואית, שאם אכן תקבע שמדובר בתאונת עבודה, יהיו להחלטה זו השלכות כלכליות משמעותיות שישפיעו על גובה הפיצויים שיקבל התובע.

 

זכויות בביטוח הלאומי

אם אדם עבר התקף לב שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, הוא יהיה זכאי לקבל זכויות והטבות, ביניהן:

דמי פגיעה בעבודה- תשלום עבור תקופת ההיעדרות מהעבודה בעקבות התקף הלב. דמי פגיעה בעבודה משולמים לתקופה של עד שלושה חודשים והם בשיעור של שבעים וחמישה אחוזים משכר העובד כפי שהיה לפני האירוע, כפול מספר החודשים בהם נעדר מהעבודה (כולל חלקי חודשים).

הוכר התקף לב כתאונת עבודה, לתובע יש את הזכות להגשת תביעה לצורך קביעת דרגת נכות רפואית ותפקודית. בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה ייקבע גובה קצבת הנכות שיקבל התובע, זמנית או קבועה.

מענק נכות זמנית- בשלושה החודשים הראשונים לאחר האירוע יקבל התובע מאה אחוזי נכות ואילו בשלושה החודשים הבאים יקבל חמישים אחוזי נכות. עבור תקופה זו יקבל התובע מענק של כשלוש וחצי חודשים בגובה משכורת הברוטו שלו, לאחר שינוכו מסכום זה דמי הפגיעה שקיבל.

קצבת נכות קבועה- לאחר ששה החודשים הראשונים נקבעת לעובד דרגת נכות שיכולה להיות בין עשרה אחוזים ועד מאה אחוזי נכות. בהתאם לדרגה שנקבעה, יחושב גובה הקצבה החודשית שיקבל למשך כל ימי חייו או עד הגיעו לגיל פרישה. בזמן זה יהיה עליו לבחור אם להמשיך ולקבל את קצבת הנכות או לוותר עליה ולהתחיל לקבל קצבת זקנה.

אם יבחר בקצבת זקנה, יהיה זכאי למענק נוסף, חד פעמי, בגובה 36 קצבאות נכות.

יוזכר כי כל ההטבות הללו הן רק עבור מי שלקה בהתקף לב שהוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי בתביעה נגד ביטוח לאומי.

כמו כן, אם הכיר המוסד לביטוח לאומי באירוע כתאונת עבודה, יהיה התובע זכאי לקבל את המענקים והגמלאות גם אם שב לעבודתו והוא ממשיך להשתכר לפרנסתו.

משרדנו מייצג נאמנה תובעים רבים הפונים לביטוח הלאומי למימוש זכויותיהם, ובפרט עוסק בענייני הקשר בין התקפי לב להכרה בהם כתאונות עבודה. צברנו מוניטין רב וניסיון רב שנים עם הצלחות רבות בתביעות מסוג זה.