מקרים רבים של עובדים הנפגעים במסגרת עבודתם קורים מידי יום ובתחומים רבים ומגוונים. על אף שבמסגרות רבות מקפידים על נהלי הבטיחות, ימי עיון וזהירות יתרה, לגורם האנושי עצמו השפעה רבה על העובדה שגם אז קורות תאונות עבודה רבות ומגוונות. חלק מאותם תאונות מהוות מקרה בוחן ודוגמה עבור מסגרות רבות אשר לומדות ומסיקות את המסקנות המתבקשות ובכך נמנעות בעתיד לשוב על אותם מקרים מצערים.
חלק מאותם מקרים של נפגעי עבודה קורים למול כך שעבודות רבות נחשבות ככאלו בעלי סיכון רב. עובדים רבים עובדים עבודה פיזית, עבודה עם מכשירים כבדים, חומרים מסוכנים ועוד. אלו באופן טבעי מגבירות את הסיכון לתאונת עבודה. לא פעם חלים אף מקרים בהם תאונת העבודה הייתה בלתי נמנעת וזאת למרות שננקטו כל אמצעי הבטיחות.
** יש לציין כי במקרים בו נפגע / כל אדם בגיר אשר חושש כי לא יוכל לטפל בענייניו בעתיד, יכול לקבוע איך יטופלו ענייניו המשפטיים והאישיים, וזאת בעזרת מסמך שנקרא ייפוי כוח מתמשך.
מדינות רבות, וביניהן ישראל, מכירות כמובן בתופעות אלו של תאונות עבודה, ובפרט תאונות עבודה קשות, ומעניקות במסגרתן את הטיפול והביטחון הכלכלי הנדרש על מנת להעניק לאותם נפגעים את הביטחון הפיזי והכלכלי להמשיך בחייהם ובתקווה אף לשוב לעבודתם במהרה. בישראל, המוסד לביטוח לאומי אמון כמובן על הבדיקה וההגדרה של כל נפגע עבודה. ביכולתו להגדיר לכל עובד שנפגע מה משך הזמן בו יקבל פיצוי כלשהו למול פגיעתו ומה יהיה הסכום המשולם. בית הדין לעבודה בישראל יש ובמקרים המתבקשים נוטל לעצמו לערער את החלטות המוסד לביטוח לאומי כשרואה הוא שאופן ההחלטה לא נעשה כראוי. את ההליכים השונים מומלץ, מן הסתם, לבצע על ידי עורכי דין ביטוח לאומי.
ההכרה הראשונית כנפגע עבודה
במקרים בהם אדם כלשהו נפגע במסגרת עבודתו שמורה לו הזכות לפנות למוסד לביטוח הלאומי ולבקש שיכירו בו כנפגע עבודה. ההכרה של אותו עובד כנפגע עבודה מעניקה לאחרון את הזכות לקבל דמי פגיעה במשך 90 יום (שלושה חודשים) מרגע שבקשתו אושרה. לאחר תקופה זו של שלושה חודשים על הנפגע לפנות למוסד לביטוח לאומי באם מעוניין להיות מוכר כנכה עבודה. הוועדה הרלוונטית במסגרת המוסד לביטוח לאומי היא זו שיכולה לקבוע עבור אותו נפגע האם יוכר כבעל נכות לזמן מוגבל או בעל דרגת נכות זמנית.
תביעת נכה נזקק
יש ועובד הנפגע פגיעה קשה אך זו אינה מקנה אחוזי נכות גבוהים מוצא עצמו האחרון במבוי סתום שבו לאחר אותם 90 ימים שהוכר כנפגע עבודה אין ביכולתו כרגע להמשיך לעבוד ולהתפרנס. כאן נמצא אותו פתרון ביניים המאפשר קיומם של עובדים בסיטואציה שכזו – גמלת נכה נזקק המהווה תקנה 18א' בתקנות המוסד לביטוח לאומי.
תביעה לגמלת נכה נזקק
תקנת גמלת נכה נזקק באה לתת את אותו מענה לאחר אותם שלושה חודשים בהם העובד שנפצע אינו יכול עדיין לשוב לעבודתו בשל מצבו הרפואי. אלו המוסמכים לקבוע מי הוא שיוגדר נכה נזקק הם ועדת הרשות. ועדת הרשות הינה ועדה של המוסד לביטוח לאומי המורכבת מרופא מוסמך, פקיד שיקום ומעובד נוסף של המוסד.
קביעת הועדה כפופה לקריטריונים קבועים מראש אשר עמידה בהם תביא הועדה להחליט מי הוא זה הנחשב נכה נזקק. ביכולתה של הועדה לקבוע לעובד שנפגע סטטוס של נכה נזקק למשך ארבעה חודשים. בתום ארבעת החודשים שמורה הזכות של העובד בהגשה של תביעה נוספת להמשך הכרתו תחת נכה נזקק. כל בקשה מחודשת יש וצריכה לעבור שוב את אותה בדיקה של ועדת הרשות.
בחלק מפסיקות בית הדין האזורי לעבודה התייחס הוא לאותה ועדת רשות במוסד לביטוח לאומי והגדירה כמאיין גוף שיפוטי. ככזו, מחובתה לשקול את כל השיקולים הנוגעים לעניין פציעתו של כל אזרח במסגרת העבודה ועליה לנמק החלטותיה באופן סביר. יש ושיקוליה של הועדה אינם צריכים להיות רק שיקולים רפואיים. עליה לקחת בחשבון גם שיקולים תעסוקתיים אשר עוסקים בסיכוייו של הנפגע במציאת עבודה אחרת או תפקיד אחר בזמן אותה נכות.
במסגרת קביעת הוועדה יכולה היא לקבוע עבור עובד שנפגע נכות של 100% זו מעניקה לו את הסכום הקצבה המרבי לאותם חודשים שמוגדר הוא כנכה נזקק. בעברו השני של המתרס במקרים בהם הוועדה דוחה את בקשת העובד שנפגע לגמלת נכה נזקק שמורה לאחרון הזכות בהגשת ערעור מול בין הדין האזורי לעבודה.
סמכותו של בית הדין לעבודה בעת הגעת ערעור לשולחנה אינה באם אותו נפגע הוא המתאים להגדרה של נכה נזקק או לא. סמכותו היא בביקורת השיפוטית אשר הביאה את חברי הוועדה לאותה החלטה בגינה הגיש העובד שנפגע ערעור. מקרים בעבר הראו שבעת שבית הדין לעבודה ראה ששיקולי ההחלטה התקבלו באופן לא סביר, החליטו הם על בדיקה מחדש של הוועדה עצמה. באותם מקרים טען בית הדין לעבודה שהשיקול הרפואי ורק הוא הוביל את הועדה בהחלטתה, כמו גם שלמבקש הקצבה לא ניתן להביע טיעוניו למול הוועדה אלא רק בכתב.
כתיבת תגובה