חוקרים מביטוח לאומי – איך להתמודד?

תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי מלוות בתהליך בירוקרטי לא פשוט, ארוך ואף מייגע, כאשר הביטוח הלאומי מבצע מצידו בדיקות מעמיקות לפני שהוא מכיר בתובע כנכה וקובע לו אחוזי נכות שיזכו אותו בקצבת נכות לכל ימי חייו.

במסגרת הבדיקות ובמקרים בהם יש חשד להונאת הביטוח הלאומי, הוא גם מציב מעת לעת מעקבים של חוקרים מטעמו, שיבדקו האם יש אמת בתביעה והאם התובע אכן סובל מהנכות אותה ציין בתביעתו ואין מדובר בהתחזות.

חקירות הביטוח הלאומי

לא קל לצלוח את המכשולים שמציב המוסד לביטוח לאומי בפני מבוטחים שמגישים תביעה לקבלת קצבת נכות אחרי שחוו תאונת עבודה, נכות כללית, בעיות ניידות, מחלת מקצוע ועוד תרחישים רבים ומגוונים.

כדי לקבל את ההכרה בנכות ואת אחוזי הנכות שישפיעו על גובה הקצבה, נדרש כל תובע להתייצב בפני וועדה רפואית שבודקת אותו, את ההסטוריה הרפואית שלו וקובעת אם אכן יש בסיס להכרה בנכותו.

לפי גובה דרגת הנכות שקובעת הוועדה הרפואית, כך נקבע גובה הפיצויים שישולמו למבוטח, כמו גם שאר זכויותיו אותן הוא זכאי לקבל על פי חוק.

קורה והוועדה הרפואית אינה משוכנעת לחלוטין בצדקת דבריו של התובע שעומד מולה. היא עשויה לחשוד שמצבו הרפואי אינו חמור כפי שהוא מנסה לתאר אותו, אם בכלל. במקרים כאלו, בהם מתעורר החדש, יכולה הוועדה הרפואית לבקש לבצע חקירה סמויה לפני שהיא מכריעה בנוגע לנכותו.

מטרת החקירה הסמויה היא לוודא כי התובע הוא אכן מוגבל בתנועותיו, אינו יכול לבצע מטלות כפי שהצהיר בתביעתו ובעת התייצבותו מול הוועדה הרפואית וכדומה.

החקירה מתבצעת מטעם המוסד לביטוח לאומי, לרוב תהיה זו חברת חקירות חיצונית שהביטוח הלאומי שוכר את שירותיה.

החוקרים עוקבים באופן סמוי אחר התובע, וללא ידיעתו. הם מצלמים את התובע במשך מספר ימים כדי להראות אם אכן ניתן לאשש את החשדות או להפריכן. למשל, תובע שטוען שאינו מסוגל להתנהל ללא כסא גלגלים או מקל, או קביים, מצולם כשהוא עומד, הולך ומתנהל על שתי רגליו וללא אמצעי עזר.

לאחר החקירה מעביר החוקר את ממצאיו לידיה של הוועדה הרפואית. היא מצידה בוחנת אותם, במידה ואכן התאמתו החשדות, מיידע הביטוח הלאומי את התובע בדבר המעקב שהתבצע אחריו במסגרת החקירה, כולל מתן עותק מהחומר המצולם לתובע. חומרים אלו ישמשו את התובע כדי שיוכל להתגונן מול הוועדה הרפואית ולהסביר את עצמו, למרות שאם הממצאים המצולמים הינם ברורים – לרוב הסיכויים לשכנע את הוועדה הם קלושים.

לא די בכך, אם הוועדה הרפואית תתרשם שלא מדובר בהגזמה של המצב הרפואי אלא בהונאה של ממש, היא עשויה לפנות למשטרה שתחקור את התובע, חקירה שעלולה להביא לפתיחת תיק פלילי נגדו, בגין נסיון הונאת הביטוח הלאומי.

סוגי חקירות נוספים בביטוח הלאומי

גם אם אדם נחשד בהונאת הביטוח הלאומי, או מסר פרטים לא לגמרי מדויקים בדבר מצבו הרפואי כשהתייצב מול הוועד הרפואית, יש לזכור כי יש לו זכויות, כמו לכל נחשד במשפט הפלילי.

אולם החקירות של הביטוח הלאומי לא מסתכמות רק במעקב אחר מבוטחים שפנו לוועדה הרפואית שחושדת באמיתות הצהרתם.

לעתים ישנם מבוטחים שגבר מקבלים קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, אולם הוא חושד שקיבלו את קצבתם במרמה.

חוק הביטוח הלאומי, סעיף 146 מסמיך את חוקרי המוסד לביטוח לאומי לחקור בכל עת מבוטחים אשר תובעים גמלה, מקבלים גמלה בפועל או קיבלו בעבר גמלה ולחקור אותם בכל הנוגע לקצבה שלהם. הם רשאים לבקר בבתיהם, גם ללא התראה מוקדמת ולחקור אותם.

יחד עם זאת, הם אינם רשאים לבצע חיפוש בבתי המבוטחים מבלי שיהיה להם צו חיפוש, אלא אם כן הסכים הנחקר מרצונו החופשי לביצוע החיפוש. חשוב לציין שעל החוקר להבהיר מפורשות לנחקר שעומדת בפניו הזכות לסרב לביצוע החיפוש בביתו וכי הסירוב לא ירשם או ישמש נגדו בשום דרך.

עוד יצוין כי החוקרים בודקים אפשרות לקבלת קצבה במרמה שנחשבת לעבירה פלילית, ולכן עומדות בפני הנחקר אותן הזכויות שיש לחשודים בעבירות פליליות.

עוד זכויות המגיעות לנחקר:

• *בעת החיפוש בביתו הוא רשאי לנוכחות שני עדים מטעמו.
• *חוקר הביטוח הלאומי חייב להזדהות בפני הנחקר. כמו כן הוא נדרש להזהיר את הנחקר שעומד נגדו חשד לקיום עבירה פלילית ושבסוף התהליך ייתכן ויוגש נגדו כתב איישום.
• *לנחקר יש את הזכות לדרוש מהחוקר הסבר על מהות החשדות שנגדו.
• *הנחקר רשאי להיוועץ בעורך דין עוד טרם תחילת החקירה וגם על החוקר עצמו ליידע את הנחקר בזכות זו, כמו גם להעמיד בפניו את האפשרות להסתייע בסנגור ציבורי.
• *זכות השתיקה עומדת לנחקר והוא יכול שלא לענות על שאלות. כמו כן על החוקר להבהיר לנחקר שגם אם ישמור על זכות השתיקה הדבר לא ייחשב לחוסר שיתוף פעולה וקצבתו לא תאבד ( במידה ולא מדובר בהונאה).
• *הנחקר זכאי לחקירה בשפה שמוכרת ומובנת לו ואם יש צורך בכך, הוא זכאי להיעזר במתורגמן
• *על החוקר מטעם הביטוח הלאומי לרשום את כל פרטי החקירה ובסיומה להציגה בפני הנחקר שצריך לחתום עליה אולם הוא רשאי גם לסרב לעשות זאת.
• *כאשר יש חשדות והחקירות שמניתן להתרשם מהן שיש חשד למרמה, יועברו הממצאים למשטרה וזו מצידה תגיד כתבי אישום דרך היחידה הארצית לחקירות פשעים כלכליים.
• *לכל אדם יש את הזכות לקבל סיוע משפטי ויש לו גם זכויות רבות שאם החוקרים לא מקיימים אותם, ניתן לפסול את המשך החקירה בשל אי מילוי תפקידם על הצד הטוב ביותר.

לכן, חשוב מאד שתהיה נוכחות של עורך דין לתביעות נזיקין מקצועי, הבקיא בהלכות המוסד לביטוח לאומי, ויכול להיות לעזר כבר משלבי החקירה הראשונים.

משרדנו מכיר היטב את המוסד לביטוח לאומי, על תקנותיו, נהליו והדרכים בהן הוא משתמש כדי לחקור נפגעים שעולה החשד שאינם דוברים אמת.

אנחנו יכולים לסייע, להיות לעזר בכל עת ולצלוח ביחד את כל המהמורות.