התקף לב בזמן נהיגה – תאונת דרכים?
תאונות הדרכים בישראל מהוות כידוע מכת מדינה ממש. רבים מאיתנו התרגלנו כבר לשמוע בדרך אגב אודות הרוגים ופצועים בכבישי ישראל. בבחינה של תאונות דרכים רבות המתרחשות ניתן לרוב לקבוע מה הוא הגורם הישיר והבולט אשר הביא לתאונה. במסגרת קביעה זו קל לחברות הביטוח ובמקרים נוספים לבתי המשפט לקבוע את נושא האחריות ובכך להביא ולדאוג שאופן תשלומי הפיצויים והטיפולים ייעשה כמוגדר וכמצופה בחוק.
בנסיבות אחרות קיימים מקרים בהם עולה השאלה מה הוא הגורם לתאונת הדרכים שקרתה. אחד מן המקרים שאנשי מקצוע רבים בתחום הנזיקין (ולעיתים גם עורכי דין לתעבורה) מתעכבים לגביו לא פעם נוגע למקרה בו נפגע תאונת הדרכים לוקה בהתקף לב.
התאונה גרמה להתקף או להיפך?
במקרה בו אדם נוהג ברכבו ולוקה בעת הנהיגה בהתקף לב יש וניתן יהיה להסביר שהתקף הלב נגרם עקב מתח, עצבנות או פחד כלשהו שצף ונוגע לנהיגה עצמה או שמא התקף הלב קרה אמנם בעת הנהיגה אך אין הוא קשור אליו אלא תוצר של התדרדרות מתמשכת ובלתי נמנעת של הנהג במצבו הבריאותי בחייו ובאופן אקראי ממש התקף הלב שתקף אותו חל בעת נהיגה ברכבו.
אם ולמול נוכח הבדיקות שנעשו לאחר התאונה הגיעו למסקנה שהתקף הלב שחל על אותו נהג קרה בשל הנהיגה עצמה יש ונוכל להגדיר את המקרה המצער כתאונת דרכים. במקרה ונגיע למסקנה שהתקף הלב אינו חל כתגובה למה שהתרחש ברכבו או בכביש באותה עת אלא חל באופן אקראי בעת נהיגה לא נוכל להגדיר המקרה המצער כתאונת דרכים.
על הנפגע ו\או נציגו קיימת נטל ההוכחה אודות הקשר בין התקף הלב שחווה לתאונת הדרכים שהתרחשה. אם לא יצליח להוכיח שהתקף הלב חל עקב השימוש ברכב אזי יפסיד בתביעתו להגדיר את שקרה כתאונת דרכים. מצד שני, אם יצליח להוכיח קיום סימן פיזי הנוגע לתאונה שלאחריו ובצמוד לו חל אותו התקף הלב אזי ההסתברות להחלטה שתהה לטובתו תגבר.
החוק בישראל מגדיר תאונת דרכים כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". במקרים של התקף לב בעת נהיגה על הנפגע להוכיח לחברות הביטוח שהתקף הלב חל בשל השימוש בכלי הרכב ולא בשל סיבה חיצונית אחרת.
על התובע במקרים אלו רובצת ההוכחה. האחד נוגע להוכחת הקשר הסיבתי עובדתי בין גורם כלשהו שהוא העובדה להתרחשות הנזק (התקף הלב) כשבלעדיו לא היה מתרחש הנזק. האלמנט השני נוגע לקשר הסיבתי משפטי הנוגע לשימוש ברכב לבין התוצאה (התקף הלב).
המבחן אותו מבצעים על מנת לאמוד על הקשר הסיבתי משפטי הינו מבחן הסיכון. במבחן הסיכון תעשה הבדיקה האם השימוש ברכב הוא הגורם הממשי לנזק הגוף שחל על הנפגע (התקף הלב). אם אכן המסקנה היא שהרכב היווה את הגורם הממשי לאותו התקף הלב של הנהג אזי יקבע לזכותו הפיצויים שבמסגרת הגדרת המקרה כתאונת דרכים לכל דבר ועניין.
חשוב כמובן לציין שנטל ההוכחה מוטל על התובע עצמו ו\או נציגיו.
מקרי עבר מלמדים שבית המשפט נוטה להרחיב את הקשר הסיבתי הנוגע להתקף לב עקב שימוש ברכב, וזאת במקרים של תביעות מול הביטוח הלאומי עקב תאונות עבודה וכדומה. מקרי עבר הציגו אף מורה נהיגה אשר אירועים מתגלגלים של יום לפני ובאותו יום ממש על גבי הרכב שלימד הביאו אותו בהמשך היום להתרגשות וללחץ עד לכדי התקף לב. בהסבריו טוען בית המשפט שהצטברות של מקרים, אף אם התקיימו בהם כמעט תאונה ושבהמשך לאותם אירועים ניזוק גופו של התובע בדמות התקף לב יש וקיים הקשר הסיבתי הממשי בין מה שהתרחש ברכב בו היה לבין התקף הלב גם אם לא קרה בסמיכות של הזמנים.
לסיכום – יש לבחון כל מקרה לגופו, באופן מדוקדק ע"י עורך דין נזיקין באמצעות בדיקת נסיבות האירוע ובסיוע של מומחה קרדיולוגי על מנת לקבוע האם זכאי נפגע התקף הלב לפיצוי בגין נזקיו הלבביים שהתרחשו בעת נסיעתו ברכב מנועי.
כתיבת תגובה