מינוי מומחה בתביעת תאונות דרכים

במקרה של תאונות דרכים גובה הפיצוי נקבע בהתאם לשיעור הנכות הרפואית שנקבעת לנפגע. בעת קביעת שיעור הנכות נלקחים בחשבון נזקיו של הנפגע בנוגע להפסדי השתכרות בעבודה – עבר ועתיד, עזרה בתפקוד בבית, כאב וסבל (נחשב לזנק שאינו נזק ממון), הוצאות רפואיות ועוד.

מינוי מומחים רפואיים בבית המשפט

לעומת תביעות בדיני נזיקין על הנפגע בתאונות דרכים להגיש בתביעתו גם חוות דעת של מומחים רפואיים אשר מפרטים אודות הנכות ממנה סובל הנפגע בעקבות תאונת הדרכים שעבר. במקרים של תביעות בבתי משפט הנוגעות בעצם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – סעיף 6א ובהם מתקיימת "ראשית ראייה" נקבעים מומחים רפואיים ניטראליים אשר יאמדו על נכותו של הנפגע. על העורך דין המייצג את הנפגע להוציא לבית המשפט כתב תביעה בו פירוט מלא של החומר הרפואי הרלוונטי לנכותו של הנפגע מן התאונה.

למומחים הרפואיים מגיעים חומרים רפואיים המתארים את הפגיעה בלבד כשהדבר צריך להיעשות תוך 15 יום מרגע מינוי המומחים הרפואיים על ידי בית המשפט. חל איסור במקרים אלו על עורכי הדין להעביר בנוסף חוות דעת חיצוניות.

עלות שכרו של כל מומחה רפואי היא כ-5,000 ₪ כשברוב המקרים המימון משולם על ידי חברות הביטוח. למול כך שברוב רובם של המקרים חברות הביטוח נושאות בשכרם של המומחים המוזמנים לחוות דעתם בתיק יש ויכולה להיווצר אי נוחות מסוימת אצל חלק מאותם מומחים רפואיים אשר אולי אף בלי כוונה ירצו להיות לצד המבטח. עם זאת, רובם של המומחים הרפואיים יודעים להבחין בצורה מקצועית ומהימנה הן כלפי הנפגע, חברות הביטוח ובתי המשפט.

מעורך הדין נדרש, בעת שידועים כבר שמות המומחים הרפואיים הפוטנציאלים, לעשות בדיקת רקע על מנת לוודא שאותו מומחה רפואי במשפט אינו עובד בשוטף או עבד בעבר עם אותה חברת ביטוח בשוק החופשי. במקרים בהם מתגלה קשר שכזה מצופה מעורך הדין להסב את תשומת הלב של בית המשפט לעניין ואף לבחון האם יש וכדאי להחליף המומחה. כמו כן, מצופה מעורך הדין של חברות הביטוח במקרים אלו להסב ראשון את תשומת הלב של בית המשפט לניגוד עניינים זה ועדיין יש

והציפייה מעורך הדין של הנפגע לא לקחת שום סיכון ולבדוק בעצמו האם קיים קשר לא ענייני בין המומחה לחברת הביטוח.

חשיבותם המכרעת של מומחים רפואיים

באופן טבעי לקביעת המומחה משקל רב עד מאוד בחישוב הנזקים של הנפגע על ידי בית המשפט. במקרים מסוימים יש והמומחים הרפואיים יידרשו מהנפגע לגשת לבדיקה רפואית נוספת ואף להמציא עבורם מסמכים נוספים. לאחר הגשת חוות הדעת של המומחה הרפואי קיימת הזכות להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה בנוגע להחלטתו וישנה אף אפשרות לחקור אותו.

מבחינת בית המשפט רואה הוא לנכון במינוי של מומחה אשר ייתן את הדעת בצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים זאת ואם אופן הפגיעה אכן דורש זאת. הרי לא פעם תאונת דרכים הכוללת על פניה רק פגיעת ראש יש ותביא בהמשך לפגיעה אורטופדית, נוירולוגית ועוד. מקרים אלו הם דוגמה מצוינת לצורך בשירותיו של עורך דין נזיקין אשר ידע מתי להתעקש ולהזמין לבית המשפט מומחים רפואיים נוספים אשר יתנו דעתם אודות מצבו של הנפגע ואף מתי להתנגד להזמנה של מומחים רפואיים אחרים אותם ידרשו חברות הביטוח מנגד.

ברור לכל שאת הפסיקה האחרונה לאחוזי הנכות קובע בית המשפט שנותן, כאמור, משקל רב לדעת המומחים הרפואיים בתיק. במקרים רבים נותן בית המשפט את הדעת לסוג הנכות שיש לנפגע מן התאונה וכמובן למקצוע בו הוא עוסק. דוגמה לכך ניתן לראות אצל אדם אשר חווה תאונות דרכים ונפגע בברכו ונקבעו לו 20% נכות בגינה. במקרה ואותו אדם עוסק במקצוע המצריך ממנו פעילות פיזית מתמשכת (בנאי, כבאי וכו') יש כמובן ובית המשפט ייתן את הדעת לאופן בו יוכל אותו אדם להמשיך לעבוד אם בכלל – המ שקרוי בשפתנו "נכות תפקודית". אם אותה פציעה יש ותקרה לאיש מחשבים שעיקר עבודתו תהה בישיבה מול מחשב בה אין הוא מאמץ את הברך הפגועה יש ובית המשפט ייתן דעתו בצורה אחרת עבור אותו נפגע וזאת בהתאם למשלח ידו.