נזקי נפשי כתוצאה מתאונת דרכים או תאונת עבודה

נפגעי תאונת דרכים או תאונה בעבודה זכאים לקבלת פיצויים עקב הנזקים בגוף שגרמו להם לפציעה, חבלה, נכות ואת הצורך לקבלת טיפול רפואי, לעתים ממושך.

אולם לא רק נזקי גוף מוכרים לצרכי פיצוי. בית המשפט מכיר גם בנזקקים נפשיים שנגרמו לנפגע ומזכה אותם בפיצויים המגיעים להם.

אירוע טראומטי

תאונת דרכים, או תאונה בכלל, היא אירוע טראומתי שעל פי דיני הנזיקין הוא בר פיצוי. אדם שסובל מפגיעה, או נכות נפשית כתוצאה מאירוע טראומטי שכזה, זכאי לקבל פיצויים אפילו אם לא נפגע פיזית במהלך האירוע, או נפגע פיזית והחלים מהפציעה.

ישנן כמה הפרעות נפשיות מהן עלולים לסבול נפגעי תאונות, השכיחה ביותר היא הפרעה פוסט טראומטית.

מדובר לעיתים קרובות על הפרעת חרדה שעשויה להתפתח לאחר אירוע טראומתי, כמו תאונת עבודה, תאונת דרכים, תקיפה וכדומה. פעמים רבות מחלימים הנפגעים מהפגיעה בנפש, אולם רבים אחרים מפתחים הפרעה פוסט טראומטית שהופכת לכרונית ונמשכת שנים רבות לאחר האירוע התאונתי.

בית המשפט מכיר בזכותו  של הנפגע לקבל פיצויים במקרים של פגיעה בנפש בעקבות תאונה.

נזקי נפש כתוצאה מתאונה

נזקי נפש כתוצאה מתאונה

קריטריונים לאבחון הפרעה פוסט טראומטית

כדי שניתן יהיה לפצות את הנפגע בגין נזקי נפש, צריכים להתקיים מספר תנאים, ביניהם שהנפגע חווה אירוע שכלל סכנת מוות ממשית, איום על חייו או פגיעה חמורה, או היה עד לאירוע שכזה.

במהלך האירוע חווה פחד עמוק, בעתה וחוסר אונים.

קריטריון נוסף הוא כי האירוע הטראומטי נחווה מחדש באמצעות סיוטים, מצוקה נפשית ומועקה.

מאפיינים נוספים של הפרעה פוסט טראומטית הם המנעות משיחה או מחשבה הקשורים לאירוע, כולל המנעות מאנשים המתקשרים לאירוע זה, או מקרבה למקום בו התרחש, חוסר יכולת לזכור את הטראומה במלואה, ירידה ניכרת בפעילות חברתית ובעניין בה, סגירות ומופנמות שינוי בשגרת החיים, קשיי שינה, נטייה לעצבנות והתפרצויות זעם, מתיחות יתר, קשיי ריכוז, תגובה מוגזמת כמו קפיצה ממגע או פנייה אליו וכדומה.

אם ההפרעה נמשכת יותר מחודש ימים לאחר התאונה, וקיימים בה לפחות חלק מהתסמינים, או שהיא גורמת למצוקה וסבל שלא ניתן להתעלם מהם, לליקויים בתפקוד החברתי, התעסוקתי או בתחומי תפקוד חשובים אחרים, הרי שהאדם נפגע חווה נזקי נפש וזכאי לקבל פיצויים בגינם.

חשוב מאד להיפגש עם מומחה לבריאות הנפש לאחר הופעתן של התופעות הנ"ל או חלקן.

יצוין כי בית המשפט מכיר בנזקי נפש גם אם רק חלק מהקריטריונים מאפיינים את הנפגע, ולא כולם.

נכות נפשית עם השלכות תפקודיות

לעתים נזקי הנפש כתוצאה מתאונת דרכים או תאונת עבודה משפיעים על היכולת התפקודית של הנפגע, באופן שאינו יכול אפילו לשוב לעבודה ולהשתכר למחייתו. הוא עלול לסבור מקשיי ריכוז, התפרצויות זעם, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה וחוסר תפקוד כללי.

הנפגע עלול להזדקק לקבלת טיפול במסגרת בריאות הנפש, תהליך הגוזל זמן וסף, ממש כמו התניידות לצורך קבל טיפול רפואי גופני במקרה של נכות ושיקום.

לכן, במקרים רבים מכיר בית המשפט בנזקי נפש, עד כדי קביעת נכות תפקודית, זמנית או לצמיתות.

כלומר, קיים שוויון בין נכויות רפואיות לבין אלו התפקודיות, נפשיות, ועל בית המשפט לקבוע את גובה הפיצויים המגיעים לנפגע.

בית המשפט עושה זאת על פי הערכת גובה הכאב והסבל שנגרמו לנפגע, מתבסס על דוחות רפואיים והתרשמות כללית ועל פי פרמטרים נוספים, ובמיוחד אם קיים אובדן ביכולתו של הנפגע להשתכר למחייתו.

נזק נפשי כתאונת עבודה

נזק נפשי יכול להיגרם גם עקב העבודה עצמה, כמו מתח מתמשך, תסכולים, לחצים או אירוע חריג שגרם להפרעת דחק טראומטית. יחד עם זאת, על פי  חוקי המוסד לביטוח לאומי, לא ניתן להגדיר את הנזק הנפשי כתאונת עבודה, אלא אם אכן התרחשה תאונת עבודה ובעקבותיה נגרמו נזקים נפשיים. כלומר, ללא הרכיב ה"תאונתי", לא יוכר נזק נפשי כתאונת עבודה, אולם הוא עשוי להיות מוכר בתנאים מסוימים כנכות כללית.

לסיכומו של דבר, אם נגרם לכם נזק נפשי עקב תאונת דרכים או תאונת עבודה ואפילו עקב אירוע בעבודה, או בגלל העבודה עצמה, מומלץ מאד לפנות לעורך דין נזיקין שמייצג נפגעי תאונות, דרכים או עבודה, ולקבל יעוץ רלוונטי, כדי להבטיח לכם מימוש של מלוא זכויותיכם, שלכם ושל בני משפחותיכם.

 

 

 

קטגוריות: בלוג נזיקין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *