בסעיף 44 לפקודת הנזיקין מוגדרת עוולה הקרויה מטרד ליחיד. הסעיף קובע שהפרעה לשימוש סביר במקרקעין של אדם מהווה כלפיו עוולה נזיקית ומטרת הסעיף היא לייצר איזון בין רצונו של אדם ליהנות מזכויותיו במקרקעין לבין פעילות של אחרים שמשפיעה על ההנאה הזו.
האם שכן שלא מפסיק לתוף בתופים גורם לעוולת מטרד ליחיד? האם קריוקי של השכנים בכל יום שישי הוא כזה? היכן עובר הגבול הדק שהופך שכנות טובה למטרד ליחיד?
סעיף החוק הרלוונטי
כאמור, סעיף 44 לפקודת הנזיקין קובע שאדם עושה שימוש במקרקעין באופן שיש בו הפרעה של ממש למקרקעין של אדם אחר. במילים אחרות, אם אתם גרים בבית משותף מול מתופף שלא חדל להתאמן על תופיו בכל שעה משעות היממה, יש סיכוי סביר מאד שמדובר כאן בעוולת מטרד ליחיד.
ישנם עוד סעיפי חוק שונים שמגדירים מצבים ספציפיים כמטרד ליחיד. למשל, החוק למניע מפגעים סביבתיים שמתייחס למטרדים כמו זיהום אויר, רעש וריחות חזקים או בלי סבירים, או חוק המקרקעין שמתייחס להסגת גבול.
בכל הנוגע למטרד שהוא רעש, נכתבו מספר תקנות למניעת רעש, שאוסרות ביצוע פעולות מסוימות שנחשבות לרועשות, בשעות מסוימות או באופן קבוע. בתקנות כתובות הוראות מיוחדות אשר קובעות במפורש מה נחשב לרעש חזק או בלתי סביר, לפי רמת הדציבלים שמותרים באזורים מסוימים, עם אבחנה בין אזור מגורים לאזור תעשייה או אחר.
העוולה המכונה מטרד ליחיד מורכבת ממספר אלמנטים:
- סוג ואופן הפעילות של המרעיש (הנתבע). כלומר, האם קיים פעילות שיצרה הפרעה, במסגרת שימוש במקרקעין, ניהול עסק או פעילות אקטיבית אחרת.
- הפגיעה בתובע, זה שניזוק. כלומר, האם היתה פגיעה בשימוש הסביר שלו במקרקעין של עצמו.
- הפגיעה בשימוש סביר. כלומר, האם היתה הפרעה של ממש בשימוש הסביר.
- האם נגרם נזק. במידה ואכן, נגרם נזק, יש עילה לתבוע פיצויים.
מה עושים נגד הרעש?
בחוק קיימות שלוש אפשרויות העומדות בפני התובע מול מי שהוא טוען כמזיק וגורם עוול, ואשר אחראי לקיום מטרד ליחיד:
- התנהגות הנתבע שפוגעת בהנאת האחר. כלומר, האם התבצעה פעילות אקטיבית של הנתבע באופן שפגעה בהנאת האחר והאם קיימת דרך לנהל פעילות זאת מבלי לגרום להפרעה. למשל, שכן שמתופף כל היום יתקין לעצמו קירות אקוסטיים מבודדי רעש, או יימנע מתיפוף עוצמתי בשעות מסוימות.
- מקרה של שימוש מקרקעין תוך כדי פגיעה בהנאת האחר. למשל, כיסוח השא הגובר בחצר באחר, בימי מנוחה כמו שבת וחג ובאופן שמאלץ את האחר להסתגר בביתו ולהמנע מהנאה מחצרו.
- ניהול עסק תוך פגיעה בהנאת האחר, למשל, בית מלאכה בלב שכונת מגורים אשר פעיל בשעות לא סבירות ובעוצמות רעש גבוהות.
מטרד ליחיד – רעש
לפי ההוראה שמתייחסת לשימוש במקרקעין, נקבע שהמחזיק במקרקעין אחראי לכל הפרעה שנגרמת, על ידו או מטעמו, למשל עובדי קבלן.
כאמור, אחריות בגין מטרד ליחיד צריכה להיות מלווה בנזק, וכפי שהוא מוגדר בפקודת הנזיקין, הוא יכול להתבטא בנזק פיזי למקרקעין עצמו, נזק גוף, או נזק בנפש.
ישנן שתי אסכולות בנוגע לנזקים, כאשר אחת דוגלת בנזק מתמשך כלגיטימי להגשת תביעה, בעוד שהאסכולה המשפטית האחרת טוענת שגם נזק חד פעמי מהווה עילה לתביעה.
הבדיקה שיש לבצע היא מהי עוצמת הפגיעה, האם מדובר בשימוש סביר והאם יש מקום להכיר בפגיעה כתוצאה של מטרד ליחיד.
מאחר ומדובר בנושא רחב ומורכב מאד, בוחן בית המשפט כל מקרה לגופו ועל פי הנסיבות המוצגות בפניו, כמו מי הצדדים הנוגעים בדבר, כמה זמן נמשכה הפגיעה ומה אופייה, וכיצד השפיעה על חיי אלו שסובלים או נפגעו מההפרעה. יש להציג בפני ביהמ"ש חוות דעת מקצועית של מומחה בענייני רעש ואקוסטיקה על מנת להוכיח את טענות הנפגעים ממנו.
במהלך שנות התשעים הותקנו מספר תקנות למניעת מפגעים (רעש בלי סביר, 1990) וכן, תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש 1992). לפי התקנות נקבעו מדדים כמותיים שקובעים א עוצמת הרעש המותרת לאזורים שונים לפי שיוכם. למשל, עוצמת הרעש באזורים מסחריים תהיה גבוהה יותר מזו שבאזורי מגורים, וכן במהלך שעות שונות ביממה.
כיום יכול כל אדם להזמין מדידה של עוצמת רעש ופעמים רבות, ומכשמציג את העוצמה בפני הצד המטריד, מגיעים פעמים רבות שני הצדדים להסכמות מבלי להגיע לבית המשפט.
דוגמאות ופסקי דין –
בחודש מאי 2012 ניתן פסק דין בעניין תביעה לצו מניעה להפסקת מטרד ליחיד ודרישה לקבלת פיצוי כספי בגובה כמאה אלף ₪.
התובעים והנתבעים מתגוררים בבית דו משפחתי, בשתי יחידות דיור צמודות זו לזו. התובעים עברו להתגורר בבית בשאיפה ליהנות משכונה שקטה ושלווה באזור מגורים שליו, כשבאותה התקופה עברו לגור במקום גם הנתבעים.
עד מהרה התחוור לתובעים כי הנתבע עוסק בנגינה על מערכת תופים בעוצמות גבוהות, כשלוש שעות ביום וכי מערכת התופים נמצאת בחדר בו קיים קיר משותף בין התובעים לנתבעים.
השימוש בתופים, לפי התובעים, גורם לרעש ומטרד מתמשך, בעיקר בין השעות 17:30 ועד לשמונה בערב, כאשר בחופשות, חגים וימי שישי נוהג הנתבע לתופף גם בשעות הבוקר.
התובעים טענו כי המטרד הפך את חייהם לבתי נסבלים, כאשר בבית מורגשות רעידות בזמן התיפוף, נבצר מהם לנוח, לארח, להאזין למוזיקה או לצפות בטלויזיה.
נזקים ממשיים נוספים לפי התובעים, הם חוסר היכולת שלהם לעשות שימוש בחדר בעל הקיר המשותף עם שכנם המתופף, וכי החדר הפך למחסן בלבד. כמו כן התובעת היתה בהריון בסיכון ומפאת המצב הוחמר מצבה, לטענת התובעים.
התובעים פנו פעמים רבות לנתבעים וביקשו מהם להפסיק עם המטרד ואף חיזקו את טענתם עם חוות דעת מטעמו של מהנדס מומחה באקוסטיקה, שקבע כי מפלס הרעש שנמדד בביתם של התובעים חורג מעוצמת הרעש המותרת בתקנות למניעת מפגעים- רעש בלתי סביר מיום התש"ן,1990.
למרות כל האמור התעלמו הנתבעים מהבקשה והנתבע המשיך לתופף, עובדה שגרמה לתובעים להגיש צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים לתופף בביתם.
הנתבעים מצידם טענו כי ביצעו שינויים אקוסטיים בחדר בו מצויה מערכת התופים לאחר שהתקבל מכתב התראה מהתובעים וכי הציעו לתובעים לבצע מדידת רעש, בקשה לה סירבו התובעים. עוד טענו הנתבעים כי הושגה הסכמה בעל פה עם התובעים בכל הנוגע לשעות והימי הנגינה, הסכמה שנמשכה חמש שנים.
עוד טענו הנתבעים כי פעלו לבניית בידוד אקוסטי ואף, הביאו מומחה לרעשים מטעמם כדי שימדוד את עוצמות הרעש.
לאחר דין ודברים רבים החליטה שופטת לפסוק כנגד הנתבעים בסכום של 10,000 ש"ח ובתשלום הוצאות משפט בסך 8000 ₪.
משרדנו מתמחה, בין היתר, בתביעות מטרד ליחיד. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר לכל שאלה בעניין עוולת מטרד ליחיד ובאם הנכם מתלבטים בעניין הגשת תביעה כנגד מעוול.
כתיבת תגובה