על פי הערכות שונות יש בישראל אלפי מסורבות גט, נשים אשר גברים לא מוכנים לתת להן גט מה שמונע מהן להתחיל פרק חדש בחיים שלהן, להתחיל מערכת יחסים ולהקים משפחה חדשה. נשים אלו נאלצות להתמודד עם מצב בלתי אפשרי בו הגבר ממנו הן מבקשות להתגרש, מחזיק למעשה במפתח לחופש שלהן.
המדינה במשך השנים ניסתה להתמודד עם מצב זה, בין היתר באמצעות הטלת סנקציות על הגבר, כולל תשלום מזונות גבוהים, מניעת רישיון נהיגה, חשבון בנק, מאסר לתקופה ממושכת, נידוי חברתי, ובשנה האחרונה אף החליט בית הדין הרבני לפרסם ברבים שם של מסרב גט ותיק במטרה ליצור עליו לחץ ציבורי ובתקווה לעשות לו "שיימינג" ברשתות חברתיות.
חשוב להבין, הבעיה בבסיסה נובעת מהעובדה שבשביל להתגרש, חייב הגבר להסכים לתת גט לאישה, אי אפשר לתת גט באופן חד צדדי ללא הסכמת הגבר, ולכן נוצר מצב בו האישה תלויה לחלוטין בגבר, שברוב המקרים מוכן להביא לאישה גט בשביל שהוא והיא יוכלו להמשיך בחייהם, לעיתים כמובן מדובר על החלטה מוסכמת להתגרש, אך לעיתים הגבר לא מסכים להביא לאישה גט, דבר שמוביל לסיטואציה הזאת של סרבנות.
מדוע בני זוג מסרבים לתת גט
ישנן סיבות רבות מדוע אנשים לא מוכנים לתת גט לצד השני (לרוב מדובר בגברים שמסרבים לתת גט לאישה ולכן גם ההשפעה על נשים רבה יותר בנושא זה), עם זה מסיבות אידיאולוגיות, מסיבות דתיות, ובלא מעט מקרים מסיבות של סכסוכים על ממון. כיום לא מעט זוגות מונעים מצב זה באמצעות חתימה על הסכם ממון. הסכם זה קובע מראש מי מקבל מה, וכיצד כל אחד מבני הזוג יוצא מתהליך הנישואים, זאת בהתאם לרכוש ולכסף, שכל אחד נכנס איתו.
הסכם ממון אמור, לכאורה, למנוע מצב בו בני הזוג מגיעים לתהליך גירושין ואין ביניהם הסכמה על חלוקת הרכוש, נושא אשר בדרך כלל (ביחד עם משמורת על הילדים והסכמי ראיה) נמצאים בבסיסם של מחלוקת בתהליכי גירושים. כשבני הזוג חותמים על הסכם זה, נפתרת הבעיה מראש ואפשר להמשיך בתהליך בצורה ששני הצדדים ייפגעו כמה שפחות.
הקשר בין תביעת נזיקין לסרבנות גט
כחלק מהמאמץ של בני הזוג ובפרט של הנשים להתמודד עם מצב של סרבנות גט, אנחנו יכולים לראות בשנים האחרונות עלייה במספר האנשים אשר מגישים תביעות נזיקין בגין סרבנות גט. הרעיון הוא להגיש תביעה בבית דין לענייני משפחה בגין נזקים שנגרמו לאחד מבני הזוג כתוצאה מכך שהצד השני לא הסכים לתת גט. בית הדין מכיר בעובדה שסרבנות לגט היא עילה מספיק טוב להגשת תביעה שכזו שכן היא פוגעת בצד אשר מסורב לקיים חיים סדירים, להקים משפחה ולהתנהל באופן רגיל.
בתחילת הדרך לא הרשו בתי דין לענייני משפחה להגיש תביעה שכזו אלא אם בית הדין הרבני אשר אחראי על הגירושים בישראל, הורה לצדדים להתגרש וצד אחד סירב לכך. אך עם הזמן בית הדין לענייני משפחה הסכים לקבל שבמצב של סרבנות גט, יש צד אחד שהוא למעשה תלוי ושבוי של הצד השני, דבר שגורם לו נזק בלתי יתואר.
לשם כך הותרה הגשת תביעת נזיקין בגין נזק נפשי, נזק שגורם לפגיעה נפשית, ביזוי, השפלה, עוגמת נפש, פגיעה באוטונומיה ועוד. מדובר על תביעות בסך עשרות ומאות אלפי שקלים, אשר בדרך כלל, כאמור, הוגשו על ידי נשים שלא קיבלו גט מבעליהן והתביעות התקבלו על ידי בית המשפט. במקרים מסוימים אף קבע בית המשפט לצד פיצוי זה גם פיצוי חודש. ההנחה היא, שהחשש מפני תביעה והתביעה עצמה, יגרמו לצד אשר מסרב להעניק גט, לחזור בו וכן לעשות זאת.
מעוניינים להגיש תביעה נזיקית בגין סרבנות גט? נתבעתם בשל סרבנות גט? אתם יותר ממוזמנים לפנות אלינו ולקבל יעוץ פרטני, יסודי ודיסקרטי.
