קיומן של תאונות דרכים ברחבי הארץ הינו עניין של בשגרה בכל הנוגע לסיקור התקשורתי. תאונות דרכים רבות למזלנו הרב מסתכמות בפצועים ללא הרוגים. גם אצל אלו שנפצעו בתאונת דרכים ניתן לדרג את חומרת הפציעות. לא פעם מדובר בפציעות המהוות סכנת חיים ויש צורך בטיפול מידי ואינטנסיבי. פציעות אחרות מצריכות ניתוחים ושיקום ארוך ויש כמובן פציעות קלות עליהן מתגברים בקלות יחסית.
בתאונת דרכים בהם מעורבים פצועים עם פגיעה משמעותית מוצאות עצמן משפחות הפצועים מלוות לאורך זמן רב את הנפגע בתהליך שיקום לא פשוט. תהליכי שיקום אלו דורשים מן הפצוע עצמו כוחות נפשיים חזקים כמו גם מבני משפחתו וחבריו העומדים לצדו, כמו גם לאמצעים כספיים למימון העזרה הסיעודית והרפואית לו הוא זקוק.
פגיעות ראש ועמוד שדרה קשות המביאות לשיתוק – פרפלג, קוודרופלג
לצערנו הרב תאונות דרכים רבות הן קטלניות והנפגעים בהם סובלים מפגיעות ראש ועמוד שדרה קשות המותירים אותם משותקים לשאר ימי חייהם. מחקרים הראו שבקרב בני נוער מתקיימות פגיעות ראש בין אם שהו ברכב או נהגו בו בעצמו.
אופן הפגיעה החזיתי של הראש ועמוד השדרה מביא רבים מהפצועים לאיבוד שליטה מלא או חלקי על השרירים בגוף. אופי ועוצמת הפגיעה בתאונת דרכים תקבע עד כמה השיתוק יתרחב. פגיעה בעמוד השדרה המביאה לשיתוק ברגליים נקראת פרפלג. שיתוק של ארבעת הגפיים נקרא קוודרופלג. הבחנה נוספת מדברת על פגיעה מלאה למול פגיעה חלקית. בפגיעה מלאה אין שום מעבר עצבי באזור הפגוע. אי לכך מאזור זה ומטה הגוף משותק. בפגיעה חלקית חוט השדרה לא נפגע כולו וישנם מסרים עצביים שעדיין עובדים ולכן מדובר בשיתוק חלקי.
פגיעה קשה בתאונת דרכים
שיתוק שנגרם עקב תאונת דרכים מהווה טראומה קשה עבור נפגעי תאונות דרכים. ברגע אחד הופכים הם מאנשים עצמאיים לכאלו התלויים תלות מוחלטת כמעט באחרים. פעילות אלמנטרית שאליה היו רגילים ביום יום הופכת לא פעם לעניין מפרך וקשה מנשוא הן פיזית והן נפשית.
פגיעות ראש שמתרחשות בתאונות דרכים מביאים לא פעם לתוצאות שונות אצל הנפגעים כשהדבר תלוי באופן הפגיעה והמיקום עצמו. המוח עצמו מתאפיין כמובן בחלקים שונים האחראיים על פעילויות כאלו ואחרות והן על יכולתנו לזכור דברים מסוימים. לא פעם פגיעות ראש שקורות עקב תאונות דרכים מביאים נפגעים רבים לסבול מאיבוד זיכרון, מהיכולת לקויה לעבד מידע חדש, מיכולת זיהוי של אנשים וחפצים, מביאים לאדישות, עצבנות ועוד. כל אלו נוגעים באופן ישיר לאופן הפגיעה ומיקומה בזמן תאונת הדרכים שחוו.
פגיעות המביאות לגדיעת איברים
לא פעם למול הפגיעה שחווים רבים בתאונות דרכים ישנו צורך בקטיעה של איברים שנפגעו – ידיים ו\או רגליים. ההחלטה על גדיעה יש ותקבע רגעים אחר התאונה בעת בטיפול הנמרץ ויש פעמים שהדבר מתקבל לאחר החלטה של צוות הרופאים וכשאין כל ברירה אחרת.
גדיעה של איברים שנפגעו בתאונה מתקבלת כהחלטה שאמורה להטיב עם הנפגע בהמשך חייו. במקרים רבים תאונות דרכים מביאות לפגיעה בלתי הפיכה באיבר מסוים שאין אפשרות לשחזרו ויש ובשל עוצמת התאונה הוא נגדע לבדו.
גם במקרה זה מתמודדים נפגעי תאונות דרכים בקושי נפשי ופיזי רב. גדיעה של איברים לרוב הגפיים יוצרת מצב חדש ומורכב עבורם. במקרים בהם נאלצים הרופאים לגדוע את רגליהם של הפצועים וככל שהגדיעה רחבה יותר הקושי הפיזי בהתנהלות היומיומית קשה עד מאוד ויש ותתלווה לו שימוש בקביים או כיסא גלגלים. גדיעה של ידיים או חלקים מהן גם היא יוצרת מציאות רבה עבור נפגעי תאונות דרכים. הדבר מקבל משתנה תוקף כשמדובר ביד החזקה איתה השתמשנו לרוב.
פגיעות קשות המביאות לתלות בסביבה
הבסיס לקושי הנפשי שחווים נפגעי תאונות דרכים רבות נוגע לכך שהפכו הם בן רגע לאנשים תלותיים הזקוקים תמיכה מלאה וחלקית זאת על מנת לבצע פעולות פשוטות בחיי היום יום. פגיעות קשות הכוללות שיתוק או גדיעה של רגליים וידיים יוצרות באופן טבעי מציאות חדשה עמה הם מתמודדים הן בפן הפרקטי של חיי היום יום והן בפן הנפשי הקשה שבו צריכים הם להבין ולקבל את המצב החדש בו הם נמצאים.
אין ספק כי מיצוי הזכויות הכלכליות של נפגע קשה בתאונת דרכים הוא קריטי למימון צרכיו הרפואיים והשיקומיים. יש לתת את הדעת למלוא מכלול הצרכים ולתבוע אותם במסגרת התביעה בבית המשפט באופן מדויק, מסודר וממצה.
כתיבת תגובה