תאונות משאית

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מפרט בעצם מהי בעצם תאונות דרכים ומה כולל בעצם שימוש ברכב מנועי. על אף ההגדרה המפורטת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ישנם מקרים רבים של תאונות דרכים בהן קיימות מחלוקות בין עורכי הדין של הנפגע למול עורכי הדין של חברות הביטוח. השאלות העולות נוגעות האם בכלל מדובר ברכב מנועי? האם מדובר בשימוש בכלי רכב מנועי? והשאלה האם מדובר בכלל בתאונת דרכים או ניתן להגדיר הדבר כתאונה מסוג אחר (תאונת עבודה למשל).

במקרים בהם קיימת מחלוקות מנסים כמובן עורכי הדין של חברות הביטוח להימנע ולהתחמק מתשלום פיצויים לאותו נפגע. הגדרת התאונה כתאונת דרכים מחייבת בחוק את חברת הביטוח לשאת בהוצאות כשהשאלה היחידה שנשארת פתוחה היא גובה הנזק וממנו גובה הפיצוי הכספי.

מה קורה כשמדובר במשאית?

המשאית הינה כלי תחבורה כבד ומשמש לרוב להובלת משאות וסחורות. קיימים סוגים שונים של משאיות המתאפיינות בגדלים ואורכים שונים והן לרוב הבולטות בנוף התחבורתי. לרוב המשאיות מנוע בעל הפסק הגדול יותר משל אוטובוס של לפחות 350 כוחות סוס. ברוב המשאיות נוכל להבחין בחלקים הבולטים: הקבינה – תא הנהג, תא המנוע שנמצא מתחת לקבינה או לפניה, מכלי דלק, מערכת העברת כוח (מצד, תיבת הילוכים, גל הינע, סרנים מונעים ועוד), אזור המטען, מתלים וגלגלים והנגרר עצמו המהווה התקן למשאית ובתוכו הסחורה המועברת.

במקרים בהם מדובר בתאונת דרכים של משאיות ישנם מחלוקות רחבות אף יותר למול מקרים של רכבים פרטיים. עורכי הדין מתחום הנזיקין מגיעים לא פעם למאבקים של שנים בבתי המשפט על מנת לקבוע האם התאונה של המשאית תחשב כתאונת דרכים או תוגדר כתאונה מסוג אחר.

באופן עקרוני נחשבת המשאית ככלי רכב מנועי ובמקרים בהם משאית מעורבת בתאונת דרכים שבה יש נפגעים הרי שמדובר במקרה בו אין שום מחלוקת והמקרה יוגדר כתאונת עבודה במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. זאת ועוד, ברוב המקרים הנסיעה במשאית היא אף לצרכי עבודה מה שגם אומר שאותה תאונת דרכים תוכר עבור הנהג גם כתאונת עבודה.

פריקה וטעינה – תאונת עבודה בלבד?

בעת התיקונים שנעשו לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוחרגו הנושאים הנוגעים לטעינה ופריקה של משאיות. כאן הכוונה לתת את הדעת לפציעות שקורות בעת פריקה וטעינה של סחורה מן המשאית ואף מרכבים אחרים. התיקון בחוק בעצם קבע שבמקרים של פציעה בעת טעינה ופריקה של משאיות אין ואותו מקרה יוכר כתאונת דרכים אלא רק כתאונת עבודה. למול כך, מקרה שבו אדם ברכבו הפרטי נפגע בעת טעינה ופריקה של מרכולתו הוא כן יוגדר כנפגע תאונת דרכים.

במקרים של טעינה ופריקה מהמשאית הן של הנהג עצמו והן של העובדים במקום ובעת תהליך זה נפגעו בצורה כלשהי אחד מהפורקים או הטוענים (נפילה מגובה, החלקה, רמיסה ועוד) הדבר יוגדר כתאונת עבודה בלבד וזאת למרות שהטעינה והפריקה נעשו על גבי או בסמוך לרכב מנועי. באותם מקרים לא יוכל העובד הנפגע לתבוע את ביטוח החובה של המשאית. עם זאת יוכל הוא לתבוע ביטוח צד ג' גוף של המשאית. במקרים אלו על עורך הדין של הנפגע להוכיח אשמה מצידו של המזיק – הוכחה המצביעה על רשלנות כלשהי של בעל המשאית, הנהג עצמו, המעביד, מנהל העבודה וכו'. לכן, בעלי משאיות אשר אינם עושים ביטוח צד ג' לוקחים סיכון רב למול מקרים כמו אלו של פגיעה אשר לא ייחשבו כתאונת דרכים.

 

עבור נהגי משאיות מומלץ כיום להיעזר בעורכי דין בתחום בעת מקרים מצערים המתרחשים בנוגע למשאיות. לא פעם חברות הביטוח אף מקשות במקרים בהם נהג המשאית נפל בעת ירידה מן הקבינה כשהדבר ידוע כמקרה בו עליו להיות מוכר כנפגע בתאונת דרכים. לחברות ביטוח רבות מערך משומן היודע להערים קשיים רבים שנהגי משאיות לבדם לא יוכלו לתת להם מענה משפטי ראוי. ההמלצה לרבים מנהגי המשאיות היא בעת תאונת דרכים עם המשאית יש וכדאי ראשית כל להתייעץ עם עורך דין המכיר התחום מקרוב טרם פנייה למוסדות הרבים מולם נעבוד בהמשך (חברות הביטוח, ביטוח לאומי, חוקרים ועוד).