ליקוי שמיעה וטנטון הן שתי פגיעות הנגרמות כתוצאה מתאונה חד פעמית או כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעשים באופן יומיומי. ליקוי השמיעה מצביע על מקרה בו היכולת לשמוע מתדרדרת לאורך זמן. הטנטון הינו מצב בו הלוקה בו שומע צליל באוזניו שלא נשמע על ידי אחרים ומן הסתם אינו קיים בסביבה הפיזית שלו. הופעה של אותו צליל פנימי הינו הסבר לחשיפה ממושכת לרעש הנחשב מזיק.
במקומות רבים נחשפים עובדים למכלול רחב של רעשים אשר עלולים להביא פגיעה ביכולת השמיעה. במקומות בהם עובדים עם כלים רוטטים, גנראטורים, מכשירים רועשים במסגרות של מפעלים, אנשי מקצוע דוגמת נגרים, חשמלאים, מסגרים, עובדים בשדות התעופה, עובדי דפוס ועוד. אלו ורבים אחרים חשים לאחר שנים ששמיעתם נפגמה ובהתאם לכך יש ויכולים לקבל מענק או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.
הערמת קשיים על ידי המוסד לביטוח לאומי
שינוי לרעה בעבור אלו הסובלים מירידה בשמיעה עקב עבודתם נכנס לתוקפו בשנת 2005. מטרת התיקון הייתה בולטת לכל – להביא לצמצום גדול במספר מקבלי הפיצויים והקצבאות בכל הנוגע לעניין השמיעה. שינוי זה הביא לפגיעה רבה בעובדים רבים אשר היה ברור מעבר לכל ספק ששמיעתם ניזוקה עם השנים למול המסגרות הרועשות בהם עבדו. תיקון חוק זה שם את המדינה במקום בו הכריזה שאין היא מוכנה להמשיך לשלם לאותם מבוטחים שהוכרו קודם.
במסגרת אותם תיקונים לחוק על המבוטחים לעמוד בשלושה קריטריונים מצטברים: עבודה ברעש מזיק, ירידה בשמיעה ברמה של 20 דציבל לפחות ודרישה שהתביעה לפיצוי תעשה תוך שנה מרגע בו תועד ליקוי השמיעה לראשונה במסמכים הרפואיים של העובד.
הסעיף השלישי הינו סעיף המקשה על עובדים רבים. הירידה ביכולת השמיעה הינה הדרגתית כשליקוי שמיעה מינורי לא יביא עובדים רבים לפנות למוסד לביטוח הלאומי ובכך חולפים להם מספר חודשים בתוך אותה הגבלה של שנה אליה בכלל אינם מודעים. כמו כן רבים אחרים נוטים להתמהמה עם התביעה נוכח הגילוי אודות ליקוי השמיעה לא פעם בשל בושה המלווה ליקוי זה.
מסלול מכשולים הדורש יעוץ מקצועי
העובדים במקומות עבודה אשר מקפידים באופן תקופתי על בדיקות שמיעה לצוותי העובדים מוצאים עצמם לרוב נדחים על ידי המוסד לביטוח לאומי אשר טוען שהסימן לליקוי השמיעה הינו קיים זה שנים ובו ירידה הדרגתית ביכולת השמיעה ולכן עצם ההגשה כיום כשברור שמרווח השנה כבר חלף לו עומדת לרועץ. חשוב לזכור שהמוסד לביטוח לאומי בבואו לבדוק כל עובד המגיש בקשה לפיצוי פונה למסגרות הרבות שהיו אחראיות לבדיקות השמיעה התקופתיות שנערכו לו אודות שמיעתו. מסגרות אלו בין אם מדובר על מרפאות במסגרת המפעלים ומקומות העובדה עצמן והן על קופות החולים מחויבות להעביר המידע למוסד לביטוח הלאומי.
העוול שנוצר עבור נפגעים רבים שלא ידעו על הבהילות שיש להגיש הבקשה ברגע שמזוהה ירידה בליקוי השמיעה לא נסתר לאורך זמן על ידי בתי הדין לעבודה. כיום, עובד שעדיין ממשיך לעבוד במוקדי רעש כששמיעתו החריפה עוד יותר ובקשתו מול המוסד לביטוח לאומי נדחתה בעבר רשאי להגיש לביטוח הלאומי תביעה חדשה.
מעבר לתביעה הקיימת שניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי בעבור ליקוי השמיעה יש וניתנת האפשרות לעובד לתבוע המעביד עצמו וזאת בשל החשיפה לרעש ממנה סבל. התביעה – תביעת נזיקין – מוגשת לחברת הביטוח של המעסיק אשר מבטחת את המעסיק בפוליסת ביטוח חבות (בעבור מקרים של צד שלישי). לא פעם תביעה כנגד המעביד בעניין השמיעה נחשבת לסיכון משפטי וקיימת המלצה טרם הגשת התביעה להתייעץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום וזאת על מנת להחליט קודם האם כדאי לתבוע המעביד ואם כן – להתוות תוכנית מסודרת שתביא להצלחה בתביעה נגד המעביד עצמו.
לכל שאלה / צורך בייעוץ משפטי פרטני בעניין ליקוי שמיעה ותביעות בגינו – צרו עמנו קשר!
כתיבת תגובה