תביעת נזיקין ישירה כנגד נהג פוגע בתאונת דרכים

התרחשותן של תאונות דרכים בישראל מביאה ישראלים רבים לזעזוע אישי ושינוי משמעותי באורח חייהם. תאונות דרכים רבות הינן קטלניות ומביאות רבים אשר היו מעורבים בהם להפוך לכאלה שאינם יכולים עוד לתפקד כפי שיכלו. למול כך מעניקה מדינת ישראל את האפשרות לפיצויים בעבור אלו שנפגעו, כמו גם האפשרות בתביעה את אלו האחראיים על התאונה.

חוק הפלת"ד

בישראל אדם אשר נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים –חוק הפלת"ד. חוק הפלת"ד אינו מבוסס על אשם ומטרתו היא בהענקת ביטחון סוציאלי עבור כל אלו שנפגעו בתאונת דרכים.

תאונת דרכים בחוק הפלת"ד מוגדרת כמאורע "בו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". ההגדרה בחוק מונה אף שישה מרכיבים שיש להוכיח שקיימים באופן מצטבר בעת התביעה: מאורע תאונתי, קיום נזקי גוף, קיום של קשר סיבתי, מעורבות של רכב מנועי, שימוש של הרכב המנועי ומטרת התחבורה.

בהמשך החוק ישנה התייחסות למקרים היוצרים חזקה חלוטה. כשאלו קיימים האירוע שקרה יוגדר כתאונת דרכים וזאת ללא אותם יסודות ההגדרה לתאונת דרכים, כמו למשל: התפוצצות רכיב של רכב למול גורם חיצוני, פגיעה ברכב החונה במקום אסור ועוד. דוגמאות אלו ואחרות הן החזקות המרבות. אין הן כוללות מקרים של תאונה שנעשתה באופן מכוון דוגמת דריסה במסגרת של פעולות איבה.

ישנם מקרים, כאמור, שגם אם כל ששת היסודות שהוזכרו קיימים אין הדבר ייחשב לתאונות דרכים ובכך אי אפשרות ליהנות מפיצויים במסגרת חוק הפלת"ד. מקרים אחרים בהם לא מתקיימים כל ששת היסודות אין בהם בכדי ליהנות ממענק במסגרת החוק. במקרים בהם נגרם נזק לרכב (נזק לרכוש) אך אין בפגיעה כל נזקי גוף – כאן אינה מתקיימת האפשרות ליהנות מפיצוי במסגרת חוק הפלת"ד.

הנפגעים במסגרת חוק הפלת"ד הם אלו אשר נגרם להם נזק גופני בתאונת דרכים. אין הדבר משנה באם מדובר בנהג, בנוסע לידו או הולך הרגל. הפגיעה עצמה היא זו הקובעת אפשרות לפיצוי. גם בעניין האשם אין הדבר משנה. למול כך קיימים כמובן מספר סייגים שהחוק מגדיר בהם הנפגע לא יהיה זכאי לפיצוי מכוח החוק, למשל: נהג הרכב אשר נהג ללא רישיון, נהיגה של אדם אשר ידע מראש שאין ביטוח קיים המכסה את השימוש שלו ברכב, אלו שהשתמשו ברכב בעבור ביצוע פשע, אלו שגרמו לתאונה במתכוון ועוד.

תביעת נזיקין נגד הנהג

למול אותם מקרים בהם אין עילה לפיצוי במסגרת חוק הפלת"ד, קיימת כמובן האפשרות לתביעה במסגרת פקודת הנזיקין. במסגרת פקודה זו שמורה הזכות של הנפגע בתאונת הדרכים לתבוע את האחראי לתאונה שלמול רשלנותו אירעה היא.

תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים זהה היא לתביעות נזיקין אחרות הנגרמות במקומות עבודה, מקומות בילוי ועוד. בכדי שהנפגע יזכה בתביעת הנזיקין שלו עליו להוכיח קיומם של שני אלמנטים. האחד, בו המפגע שגרם לנזק והגורם שאחראי לנזק הפרו את חובת הזהירות הקיימת ביחס למפגע עצמו. שנית, יש צורך בהוכחות נזקי הגוף למול הפגיעה וזאת בעזרת חוות דעת רפואיות, כשבנוסף חובת ההוכחה בעניין ההפסדים שנגרמים וייגרמו בעתיד לנפגע (למשל – חוסר יכולתו לחזור לעבוד).

אלו שנפגעו בתאונת דרכים יש ויכולים לתבוע את חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבם. באם מדובר בתאונה בו ישנו רכב אחר אשר פגע בהם התביעה תעשה כנגד חברת הביטוח המבטחת את אותו רכב פוגע. במקרים בהם מדובר בתאונת פגע וברח ואין יודעים באיזה רכב מדובר הנפגע ראשי לתבוע את קרן "קרנית" (קרן לפיצויים הקיימת כתאגיד שהוקם במסגרת חוק הפלת"ד אשר תפקידה להבטיח פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שאינם יכולים לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הפגוע למול כך שאין ידוע במי מדובר).

תביעת נזיקין רלוונטית רק במקרים בהם אין עילה לתביעה בחוק הפלת"ד. במקרים אלו קיימת המלצה לנפגעים להיעזר בשירותיו של עורך דין העוסק בדיני נזיקין. שכר הטרחה ברוב המקרים האלה אינו תלוי באחוז מן הפיצוי בו יזכה הנפגע כיוון שאין מדובר בחוק הפלת"ד.

כזכור, ע"פ הפלת"ד בעת פשרה מחוץ לבית המשפט טרם הגשת התביעה – כ-8% + מע"מ מסכום הפיצוי, 11% + מע"מ כשהושגה פשרה לאחר הגשת תביעה וטרם ניתן פסק דין ו-13% + מע"מ בעת החלטה של שופט בית משפט לגבי גובה הפיצוי. החוק בעניין תשלום שכ"ט ברור. עורך הדין במקרים אלו אינו ראשי לקבוע שכ"ט מעבר לקבוע בחוק וזאת למעט אגרות בית משפט והוצאות נלוות הנוגעות לניהולו השוטף של התיק.

החשיבות בשימוש של עו"ד רבה וזאת למול כך שהתמודדות ברובה הגדול היא מול חברת הביטוח של הפוגע. זו באופן טבעי אינה להוטה לשלם פיצויים רבים ותעשה כל שביכולתה על מנת לצמצמם או לבטח את האפשרות שבתשלום פיצויים במסגרת תביעת נזיקין.