תחשיב נזק בתביעת נזיקין

לצערנו, חלק מהמציאות הקיימת מביאה רבים להיפגע בתאונות כאלו ואחרות. בין אם מדובר בתאונות דרכים, תאונות עבודה ותאונות אחרות הקורות במרחב הציבורי והאישי. במקרים רבים קיימת אחריות ישירה ושילוחית למסגרות מסוימות שלהן חברות ביטוח. במסגרת מאבקים משפטיים מול חברות הביטוח בתביעות נזיקין ישנו שלב משפטי הנקרא תחשיב נזק.

חישוב נזקים מידיים ואלו המגיעים בהמשך

מקרים בהם הכאבים מופיעים אצל הנפגע בשלב מאוחר יותר הופכים הם לאתגר משפטי עבור עורכי הדין. יש כמובן למצוא ולהוכיח קשר סיבתי בין אותו נזק וכאב ובין התאונה, נוצר קושי בהוכחת הקשר הסיבתי כשאין רצף טיפולי מאז התאונה. אי לכך, יודעים כיום משרדי עורכי דין להפנות לקוחותיהם באופן מידי לראות רופאים מתחומים שונים כמו אורתופדים, נוירולוגים, קרדיולוגים ועוד, זאת על מנת ליצור את אותו רצף טיפולי שיעניק בהמשך לבית המשפט את היכולת להבין ביתר קלות את הקשר הסיבתי בין הכאבים לתאונה.

לאחר שגובש הנזק הרפואי של הנפגע יחד עם עורך דינו מתחיל המו"מ מול חברת הביטוח. טרם הגעה לשולחן המו"מ עם חברת הביטוח יש לוודא שגובש הנזק הגופני במלואו ואין כל צפי להתפתחויות נוספות של נזקים וכאבים גופניים. בחלק מן המקרים הנזק הגופני מגיע לדרגת נכות לצמיתות. אלו מקרים בהם הטיפולים הרפואיים הקיימים לא יטיבו עם הנפגע ומצבו הרפואי הינו סופי. במצב שכזה אין בעצם כל צורך להמתין לסיום הטיפולים.

בתיקים אלו על עורכי הדין להבחין האם הפגימות הרפואיות אצל הנפגע עולות לכדי נכות רפואית. לא פעם בשל תהליכים רבים ומקבילים מול המוסדות הרפואיים המטפלים הנפגע אינו מאובחן כהלכה עבור נזק לנכות צמיתה.

ניהול המו"מ מול חברות הביטוח דורש ידע וניסיון רב מעורכי הדין המייצגים את הנפגעים. הרצון הוא כמובן בפיצוי מרבי. במקרים בהם קיימים במו"מ פערים גדולים מידי המובילים למבוי סתום ממליצים עורכי הדין ללקוחותיהם להגיש תביעה לבית המשפט בתיק. הגשת התביעה עצמה לא פעם מביאה את חברות הביטוח לשפר הצעותיהן וזאת בשל רצונן להימנע ממאבק משפטי.

בעת שכן מוגשת תביעה לבית המשפט מחלקות הליטיגציה (מקצוע הטיעון בבתי המשפט) במשרדי עורכי הדין נכנסות לפעולה. עורכי הדין בתיק יודעים אף לאיזה בית משפט בארץ לנתב את התיק וזאת על פי היכרות מוקדמת של השופטים האחראיים על התיק.

ההגעה לשלב תחשיב נזק

במקרה ובתיק קיימת ראשית ראייה – ראייה רפואית המצביעה על אפשרות לקביעה של נכות צמיתה מגיש העורך דין ביחד עם התיק בקשה למינוי רופאים מומחים מהתחומים הרלוונטיים לפגיעה עצמה. בעת שהרופא המומחה רושם חוות דעת הקובעת נכות כלשהי אנו בעצם מגיעים לשלב של תחשיב הנזק. תחשיב הנזק מוכן בהתבסס על הנכות הרפואית שנקבעה ועל בסיס נתוניו האישיים של הנפגע (מינו, גיל, עיסוק וכו'). חברת הביטוח עצמה מכינה אף היא תחשיב נזק שיהיה מן הסתם נמוך יותר ותקווה לשכנע את השופט לקבלו.

תחשיב הנזק אמור למצות את כלל נזקי התובע ולכמתם בשווי כספי, בד"כ השווי הגבוה ביותר האפשרי. הגם כי מדובר במסמך שמוגש לצרכי פשרה מרבית עורכי הדין ממקסמים את הערכות הנזק של לקוחותיהם על מנת להדגיש את נזקי הנפגע.

לאחר שהוגשו שני התחשיבים מזמין בית המשפט את עורך דין הנפגע וחברת הביטוח לדיון מקדמי ובו הוא מוסר הערכתו לגבי הפיצויים שמגיעים כעת לנפגע – לצרכי פשרה וטרם כניסה לעובי הקורה ברמת הראיות. הדיון נערך בטרם שמע השופט ראיות בתיק וטרם שלב העדויות. מספיק שאחד מן הצדדים יסרב להצעת השופט על מנת שההצעה תיפול ולא תתקבל. סירוב אחד הצדדים מוביל לשלב שמיעת הראיות– שלב אחד טרם שלב ההוכחות. לאחר שמיעת הראיות יכול בית המשפט לשנות הערכתו לגבי גובה הפיצויים. למול ההצעה השנייה של בית המשפט שוקל העורך דין יחד עם הנפגע את ההצעה כמו גם חברת הביטוח. סירוב של אחד הצדדים מוביל לשלב ההוכחות.

שלב ההוכחות מתחיל בהגשת הראיות של התובע (הנפגע) והם מהווים את היסוד הראשי לנזקים שחווה הנפגע. מדובר בשלב שבו מצופה מעורך הדין להפעיל את כל יכולותיו וניסיונו על מנת להעביר את הראיות בתיק בצורה אשר תשכנע את השופט בתיק לטובת הלקוח אותו הוא מייצג. לאחר מכן נשמעות ראיות הנתבעת – חברת הביטוח. לאחר מכן מסכמים עורכי הדין את טענותיהם בכתב. מוגשים סיכומי התביעה ולאחריהם סיכומי ההגנה. בסופו של תהליך פוסק בית המשפט את החלטתו.