6 טיפים למיקסום הזכויות בנכות כללית מול ביטוח לאומי

קצבת נכות כללית הינה קצבה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לתושב ישראל אשר נכותו הביאה אותו למצב בו אינו יכול לעבוד ולהשתכר בלפחות 50%.

התהליך לקבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי טומן בחובו מספר תהליכים. לאחר הגשת הבקשה למוסד לביטוח הלאומי מוזמן המבקש לבדיקות רפואיות של צוות הרופאים מביטוח לאומי. אלו בודקים את הליקויים אשר נמצאים ברשימת המחלות של "ספר המבחנים". בהתבסס על ספר זה נקבעים אחוזי הנכות בעבור כל ליקוי שקיים. בנוסף, נקבעים גם דרגת אי כושר על ידי פקיד השיקום אשר קובע את דרגת אובדן כושר עבודה ותפקוד. בסופם של תהליכי אלו נקבעת דרגת אובדן כושר עבודה מתוך ארבע אפשרויות. מדובר על דרגות של 60%, 65%, 74% ו-100%. ישנה אף קביעה אודות תקופת אי כושר לעבוד – תקופה מוקצבת או לצמיתות.

עבור תושבי המדינה תהליך קביעת הנכות הכללית מול המוסד לביטוח לאומי נחשב לתהליך ארוך ומייגע שיש כמובן להתכונן אליו כיאות. להלן 6 טיפים למיקסום אחוזי ההצלחה בתביעת נכות כללית:

1. כדאיות בפנייה לעורך דין

כיום, כמו במקרים רבים אחרים, מומלצת עזרה של איש מקצוע למול פנייה לאחד ממוסדות המדינה. הדבר מקבל משנה תוקף גם מול בקשה לקביעת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי.

בתהליך קביעת הנכות הכללית מתבצעת התאמה בין העניין הרפואי למול התקנות המשפטיות הקיימות בחוק. רוב הציבור בישראל אינו מודע לתקנות הרבות הקיימות ובכך אין ביכולתו לשים את הדגש הנכון למצבו הרפואי אשר יעניק לו את מרב הזכויות הקיימות עבורו. ליווי של עורך דין מומחה יוכל להציג עבור המבוטח את הנקודות הרלוונטיות בצורה מותאמת לאותן תקנות משפטיות הקיימות כיום, תוך התמקדות עניינית ומקצועית אשר תמקסם את הסיכוי עבור המבוטח לזכות באחוז הנכות הכללית הגבוה ביותר.

2. בחינה מקדימה האם הפנייה בבקשה לאחוזי נכות כללית היא הנכונה והרלוונטית

טרם פנייתו אל המוסד לביטוח לאומי בעבור נכות כללית חשוב לבדוק האם פנייתנו לקביעת אחוזי נכות למוסד לביטוח הלאומי היא רלוונטית/ריאלית. במקרים רבים ואחרים הקיימים ונוגעים לפגיעה פיזית יש והבקשה לקביעת אחוזי נכות כללית במוסד לביטוח לאומי אינה רלוונטית ו\או מוקדמת מידי. במקרים רבים, דוגמת פגיעה במקום עבודה, אירוע הנוגע לשירות הצבאי ואו פגיעה בפעולת טרור יש והפנייה לקביעת אחוזי נכות כללית במוסד לביטוח לאומי אינה רלוונטית. בדוגמאות כמו אלו ישנם כמובן גופים ממשלתיים אחרים האחראיים לפיצוי בעבור אותה פגיעה.

3. איסוף מתמיד של מסמכים רפואיים, רישום כל תופעה רפואית ושמירת עותק של כל מסמך מתקופות שונות

כל עורך דין אשר יטפל בתביעתכם למוסד לביטוח לאומי ובכלל ידגיש את החשיבות בשמירה של כל מסמך הנוגע לתביעה. לא פעם כמות המסמכים הינה רבה ויש

כמובן לדאוג לשימור החומר בצורה מסודרת, עקבית וכרונולוגית. בעת שתתבקשו להמציא מסמך מסוים עבור המוסד לביטוח לאומי יש כמובן לדאוג לשמירת עותק אצלכם. כיום ממליצים עורכי דין רבים לשתף עם משרדם לגבי כל מסמן המגיע ללקוח בדואר. באם יש אפשרות בסריקת המסכים למחשב האישי הדבר כמובן מבורך ומומלץ בחום.

מעבר לכך מומלץ אף לתעד כל תופעה רפואית המתקיימת מרגע הגשת התביעה לנכות כללית. רישום התופעות יעניק לרופאים הבודקים במוסד לביטוח לאומי ביטוי כרונולוגי ומציאותי אודות הקשיים מהם אתם סובלים למול מצבכם הרפואי.

4. התמודדות מול הוועדה הרפואית

אחד מהחלקים המלחיצים עבור התובעים לאחוזי נכות כללית היא העמידה מול הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי. עד ההגעה לוועדה ישנה חשיבות מכרעת בהוספת מסמכים רפואיים חדשים שטרם הספקתם לשלוח למוסד לביטוח לאומי או כאלו שאתם סבורים שטרם הספיקה הוועדה לבחון אותם ויש והם רלוונטיים.

היבט חשוב נוסף הוא בהכנה מקדימה יחד עם העו"ד לקראת אותה ועדה. עורכי דין רבים עורכים ללקוחותיהם סימולציה בהם הם נשאלים קרוב לוודאי את אותם שאלות שיישאלו בוועדה הרפואית. חשוב ומצופה מן המבוטח לענות עניינית ובצורה ממוקדת, עניינית ובהירה בדבר מגבלותיו בלי להתעצבן ולהתלהם.

5. לשמור על הזכות בליווי לוועדה הרפואית

רבים לא יודעים אך למבוטח שמורה הזכות לצרף אל הוועדה הרפואית מלווה. בין אם מדובר בעורך הדין עצמו המטפל בענייניו, אך ניתן גם להיעזר בקרוב משפחה או חבר בעבור תמיכה נפשית, מתורגמן במקרים בו הנפגע אינו דובר עברית תקינה או כל אדם אחר שלגביו אתם מרגישים שיוכל לסייע בדרך כזו או אחרת בצליחת הוועדה הרפואית.

6. בדיקת פגם בהליך הערעור

כמו במקרים רבים אחרים שמורה למבוטח הזכות לערער על ההחלטה. לאחר בדיקה של הערעור מתקבלת כמובן החלטה סופית שעליה לא ניתן לערער. עם זאת, רבים הם המקרים שהרופא בתהליך הערעור שבדק את הלקות שלכם לא היה מומחה בתחומו ו/או לא הבחין בעניינים שונים שהיה עליו להבחין ולהתייחס אליהם. במקרים הללו ניתן בעצם לערער על הבדיקה ולדרוש בדיקה נוספת ובכך למעשה להרוויח את הזכות לניסיון נוסף להוכיח את טענות הנפגע. בהמשך קיימת הזכות לערער בבית הדין לעבודה.